לוח ארז חלק ב רצ

חכמת חכמיו כלומר שהצדיקים נפטרים ר"ל ובכ"ז ובינת נבוניו תסתתר היינו שאין מבין דבר מתוך זה שנלכדו בשחיתותינו כדי שנשוב בתשובה. והנה בקרא דירמי' הנ"ל יש לדקדק דהול"ל אבל יחיד ומספר תמרורים עשי לך ולמה הפסיק בתיבת עשי לך בין אבל יחיד ומספר תמרורים. אבל הכוונה כנ"ל אם כל העם מרגישים כי נשבה ארון אלקים אז אין ההספד והיללה גדול כ"כ כי ונסלח לכל עדת בני ישראל אם יודעים כי לכל העם בשגגה שכל העם שגו ופקו פלילי' כי אז יחזרו בתשובה ושבו ורפא להם וזה קצת נחמתנו. ובזה י"ל מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי כי הצדיק נקרא לב של ישראל כי הוא כמו הלב אשר ממנו תוצאות חיים. וז"ש מבליגיתי עלי יגון אני מנוחם על יגוני בעת שאני יודע כי עלי ובשביל לבי הוא הצדיק דוי. אז הוקל יגוני ובזה אנחם. וע"ז נוכל להמליץ צדיק נתפס בעון הדור כלומר עם עון הדור יחדיו נתפס הצדיק כי ע"י העדר הצדיק גם חטאים יתמו שחוזרים בתשובה אבל בעונותינו אחרי שאין אנו מרגישים בהעדרו ורק איזה יחידי הדור ואנשי סגולה רק המה מצטערים אבל שאר העם אינם מתעוררים לתשוב' מאומה ע"כ נתקיים דברי תוכחתנו ושברתי את גאון עוזכם אלו הגאונים. אבל זה לא הי' יגון כ"כ אם תכלית ופרי מיתתם הי' פועל חזרתנו בתשובה. אמנם אחרי שאין אנו מתעוררים עי"כ ותם לריק כחכם. כלומר מה שתם וכלה כחנו המה רבותינו וגדולי חכמינו הי' לריק ולבהלה. אחרי שיציאתם לא עשתה רושם. וזה שקונן ירמי' אבל יחיד עשי לך מה שאתה צריך לעשות אבל יחיד ואין רבים משתתפים בצער והרגש לחזור בתשובה עי"כ ומספד תמרורים ע"ז יש לבכות ולהתאונן במרד. ע"כ רק זאת תהי נחמתנו בעניינו אם נרגיש ונתאונן על מיתת הצדיקים ונשתדל למלא חסרונו ע"י שנגדל את בנינו על התורה למען אשר גדיים יעשו תיישים כמ"ש ויאמר ללמד בני יהודה קשת. ופי' ג"כ מאז"ל כשם שבגדי כהונה מכפרין כך מיתת צדיקים מכפרת כי בגדיהם הם הצדקות ומע"ט שעשו כמ"ש צדק לבשתי וילבש צדקה כשריון. ואם אנו נלבש בגדיהם אז מיתתם תכפר על עונותינו. ונסיים בתנחומים במדרש הובא בי"א ערך הספר אות ס"ה. ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי מרוב עונותי שבי הצדיקים עפים ומתעלפים ובשעה שהזקן יושב ודורש שמיתתן של צדיקים כפרה לישראל בכל מקומות מושבותיהם באותה שעה תנחומיך ישעשעו נפשי. כי מה שמיתת צדיקים מכפרת י"ל או משום צער שיש להם בפטירתו או משום שעי"כ עושים תשובה. והנ"מ אי הטעם משום צערא הוא רק לאותם שדרים באותה העיר שפנה הודה הם מצטערים הרבה ויש להם כפרה אבל שאר העולם שאין להם צער כ"כ ממילא אין להם. כפרה. ובכ"ז קשה להם מיתתו כי הוא העדר לכל העולם. אבל אם הטעם שמיתת צדיקים מכפרת בשביל שעושין תשובה א"כ לכל ישראל אף הרחוקים יש להם כפרה אם גם שאין להם צער כ"כ מ"מ מאחר שהם שבים בלב שלם האל הטוב יכפר. וזה תנחומינו בשעה שהזקן יושב ודורש שמיתתו של צדיקים כפרה לישראל בכל מקומות מושבותיהם לא לבד במקום שמת הת"ח אלמא דטעמא לאו משום צער ובזה תנחומיך ישעשעו נפשי. כי אם הוא משום צער לא יהי' מזה הוספה ומעלה בקודש לנפשי אבל ע"י התשובה גם נפשי תשועשע ובזה ננוחם עד בלע המות לנצח אמן

וזכרתי את בריתי יעקוב ואף וגו' והארץ אזכור והארץ תעזב מהם וגו' יען וביען במשפט מאסו. י"ל עפמ"ד במס' ר"ה דף ל' ע"א מנ"ל דעבדינן זכר למקדש דאמר קרא כי נדחה קראו לך ציון הוא דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה ופירש"י סיפי' דקרא ציון היא דורש אין לה. והקשה מהר"מ בן חביב ז"ל ביום תרועה מאי בעי