לוח ארז חלק ב רפט
Luah erez part 2 289 · לוח ארז חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →אם אתם משלמים לי אז עי"ז ותוכחתי לא אביתם ע"כ שהע"ה שלא הי' נצרך לבריות אמר בצדק שמעו מוסר שלי ואל תפרעו שא"צ לפרוע ולשלם לי. וכמו כן יש להמליץ על הגאון הנספד כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחי' בעלי' כי מי שיש לו חכמה לבד אין דבריו נשמעים כ"כ ע"כ אמר כי הוא חי בצל החכמה ובצל הכסף ועי"ז יתרון דעת יתר שאת לחכמה שלו כי יוכל לפעול הרבה מי שיש לו חכמה וגם לכסף מוצא. כי החכמה תחי' בעלי' מי שיש לו חכמה לבד אין שומעים מוסרו באמרם חכמתו היא תחי' אותו וממנה פרנסתו ומוכרח הוא להתנהג ע"פ דרכי החכמה. לא כן מי שאינו מצטרך לעשות מהתורה קורדום לחפור בה ובכ"ז הוא איש מופת יש יתרון לדעת שלו. ועוד בה שלישי' והיתה לבער בהבערה לחלק ה"ה הרב הגאון דק"ק טשענגר זצ"ל הלא שמו הטוב נודע למרחקים כי נהרו אליו מכל עבר ופנה לשאול בעצתו. הוא הי' רופא כל בשר ומפליא לעשות כי רופא בו"ד אם רפא ירפא לא יאמר להחולה לעשות טוב רק יניח רפואתו ומזורו ע"פ הטבע. לא כן הש"י אם הוא רופא את האדם ועושה עמו פלאים הוא בכדי שהאדם מכאן והלאה יעשה טוב כל הימים וזהו רופא כל בשר ומפליא לעשות טוב וישר. וכן נוכל לומר על הצדיק הנספד הוא הי' רופא כל בשר שלהרבה אנשים ריפא את מחלתם ומפליא הי' עושה עמהם פלאות גדולות אבל גם עוררם והוכיחם שיחזיקו בדרכי ה' וזהו ומפליא כדי לעשות טוב תורה ומצות. והנה הנביא ירמי' ע"ה אמר. בת עמי חגרי שק אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים ולהבין הכפל אבל יחיד ומספד תמרורים נראה כי ארז"ל קשה סילוקן של צדיקים יותר מחורבן בהמ"ק דאלו בבהמ"ק כתיב ותרד פלאים ובסילוקן של צדיקים כתיב לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר ולהבין הכפל חכמת חכמיו ובינת נבוניו נראה כי בימים הראשונים כשנפטר ת"ח וגדול הדור הרגישו כל העם ויבכו את השרפה אשר שרף ה'. כי כולם היו יראים את ה' וידעו כי צדיק נתנם בעון הדור ע"כ עשו תשובה. ובהיות כן באמת הצדיק לא נעדר ולא נאבד כי ראו להשלים החסרון ע"י מעשיהם הטובים ודומה למי שנאבד ממנו דבר מה ויודע שנאבד ממנו הוא ייגע ויטרח לקבוץ על יד להשלים חסרון אבדתו. לא כן מי שנאבד ממנו דבר נכבד והון עתק ואינו יודע שנאבד אז הוא חי בלא דאגה כאלו לא חסר מאומה ואינו מבקש אבדתו ואז לעת מצוא שיצטרך אליו הדבר ולא ימצאנו לא יהי' לו מאומה וחיי צער יחי'. כמו כן במיתת צדיקים ח"ו. אם אנו מרגישים בהסתלקותם ומצטערים על העדרם עי"ז אנו משתדלים בכל תוקף ועוז למלא את החסר ע"י הוספה בשלימות עצמינו ובכשרון מעשים טובים. לא כן אם אין אנו מרגישים במיתתם ואין אנו משתדלים לעמוד במקומותם אז יאות לומר הצדיק אבד רק אז נאבד באמת אם אין איש שם על לב במיתתו ואין משתדל לעמוד במקומו למלא החסרון. והנה בעת חורבן בהמ"ק שגלינו מארצינו בודאי היו כמה רשעים שלא הרגישו בחסרונם ואדרבה אלה אולי הי' נוח להם שלא יהי' ישראל שרויים על אדמתם ויהי' להם חירות מן המצות שלא יהיו מלכים וסנהדרין שופטים ושוטרים הרודים בעם לעשות התורה והמצות. וידוע כי פלא הוא לשון כיסוי והעלמה כמו למה תשאל לשמי והוא פלאי. אבל בכ"ז אחרי שאבדו גם הונם ורכושם בעת הגלות עי"ז בא להם ההרגש א"כ לא הי' עוד מכוסה ונעלמת מהם. אבל במיתת צדיקים ח"ו לעת כזאת הוא הפלא ופלא כלומר מכוסה ונעלם מכל צד כי אינם מרגישים מאומה. והנה מבין נקרא מי שמבין דבר מתוך דבר ובמיתת צד יקים יש לנו להבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק אבל אחרי שאין אנו מרגישים מאומה עי"כ ואבדה