לוח ארז חלק ב רפח

ורמב"ן ז"ל פירשו לעיל בקרא ולא תגעל נפשי אתכם דכל גיעול לשון פליטת דבד הבלוע בדבר. א"כ מי שמוציא מהמשפטים רק המוסר היוצא מהם נוכל לומד שנפשו גועלת המשפטים היינו שהוא מוציא מהם את הטעם הבלוע בהם וזהו שרמז ואם בחקתי תמאסו אחרי שאין בהם שום טעם לדעתכם. ואת משפטי שיש בהם בנותן טעם גם אותם. תגעל נפשכם להוציא מהם רק את הטעם אבל לבלתי עשות את כל מצותי שבפועל לא תרצו לעשות התורה והמצוה. ופירשתי המאמר במדרש אמרת ה' צרופה וכי מה איכפת לי' לקוב"ה שוחט מן העורף או שוחט מן הצוואר הוי לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות. הכוונה כי רבים אומרים למה הטעינה עלינו התורה עול משא המצות בפועל אשר בהם רב טורח ועבודה הלא רחמנא לבא בעי ודי בשנשים בלבנו אהבתו ויראתו ונחקור בשכלנו אחר גדולתו ולמה להעמיס על שכמנו עול המצות והיא שאלת בן הרשע מה העבודה הזאת לכם. אבל באמת הטעם בזה הוא כי לעבוד את ה' בלב לאו כל אדם זוכה לכך כי צריך לזה שכל צח ומצוחצח משא"כ מי ששכלו אטום ואיננו עומד בתור המעלה לדעת להבין את דרכי ה' עפ"י חקירתו. זה לא יצלח ולא יהי' לו סולם לעלות השמימה ע"כ תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב שהיא ירושה לכולם בשוה קטן וגדול שם הוא. וז"ש אמרת ה' צרופה לא נתנו המצוות אלא לצרף ולחבר בהן הבריות שיהא חלקם שוה בעבודת ה' וזה לא יהי' כ"א בתת להם חוקים ומשפטים צדיקים אשר כל אדם יוכל לעשותם

הספד על שלשה גאוני הדור ה"ה הגאון מוה' ירמי' לעוו זצ"ל אב"ד ור"מ דק"ק אוהעל. הגאון מוה' יצחק נתן ליפשיץ זצ"ל אב"ד ור"מ דק"ק סאנטוב. והאחרון הכביד הגאון הקדוש מוה' אשר אנטישיל זצוק"ל אב"ד ור"מ דק"ק טשענגר אשר הספדתי בפ' בהר בחקותי שנת תרל"ד לפ"ק

איתא בפרשתינו בתוכחה ושברתי את גאון עוזכם ותם לריק כחכם ובמדרש אלו הגאים שהם גאונם של ישראל. וגם בנו בעוה"ר נתקיים מאמר זה כי שבר ה' את גאוני זמננו רוח אפינו משיח ה' אשר אמרנו בצלם נחי' נלכדו בשחיתותינו כי שלשת הרועים הוכחדו שלשה המה נפלאו ומכוסים ממנו שלשת אבות העולם שלשה אני יודע בהם שהיו רועינו ומאורינו ותחת שלשה אלה ה' עשה לנו רגזה ארץ הראשון שבראשון הגאון מוה' ירמי' לעוו זצ"ל נגר בן נגר וכמו שנאמר בירמי' הנביא ע"ה בטרם אצרך בבטן ידעתיך כמו כן הוא הי' קדוש מרחם כי הי' בן גדול התורה ואביר הגאונים אשר פתח שערי התורה ומבטן אמו הוקדש לאלקים. אבל כמו שנאמר בירמי' הנביא ע"ה לא ידעתי דבר כי גער אנכי כן נוכל להמליץ על הצדיק הנפטר כי יש בני אדם גדולים אף שלבם חרד על דבר ה' ולבם בוער באש אהבתו בכ"ז לא יוכל להתנהג עם הבוערים בשצף קצף באף ובחימה כ"א במענה רך ישיבו חימה ואם גם הם זקנים בימים לבם רק כקנה כטבע נער שלבו רך וידוע כי דיבור הוא לשון קשה ואמר ירמי' ע"ה לא ידעתי דבר בלשון קשה כי נער אנכי לבי לב נער הטוב ומטיב לרעים ולטובים. כן הי' הצדיק הנפטר אף שלבו לב הארי נגד אויבי ה' בכ"ז לא ידע דבר בחרב פיפיות דק במענה רק השיב רבים מעון. והשני בדומה לו הוא דודי הגאון אבדק"ק סאנטוב זצ"ל הי' אצלו תורה וגדולה במקום אחד כי הי' עשיר בתורה ועשיר בממון הכהן הגדול מאחיו והיו דבריו נשמעים מאוד וע"ד שפירש הרי"א די מודינא ז"ל הובא בשמו בשה"ג להגאון ד' חיד"א ז"ל ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם שמעו מוסר ואל תפרעו כי אם המוכיח נצרך לבריות אין דבריו מקובלים ונשמעים כ"כ כי חכמת המסכן בזוי' ע"כ ותפרעו כל עצת