לוח ארז חלק ב רפה

חוקים בלחי מושגים לשכל ע"כ החוב עלינו בעשותנו מעשים כאלה הנראים זרים שמצוות אלה ילבישו אותנו רוח נכון למען יראו כל העמים כי שם ה' נקרא עלינו וכל מהלכנו הוא קודש לה' ואז יאמרו בגוים עם חכם ונבון הגוי הזה. אבל אם נעשה חוקים זרים מבלי יועילונו לזכך ולטהר אותנו מכל שמץ ועולה. אז עשיית המצות לפלא ולזרות יהי' בעיני כל העמים כי יאמרו הגוים הן עם ה' אלה ומעשיהם מוזרים וללעג ולקלס יחשבו עשותנו החוקים. וז"ש דהע"ה יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש. כי עשותנו החוקים שאין להם טעם נגלה הוא לבושת לנו אם לא יעשו פרי תנובה לטהר ולזכך את לבנו מכל סיג ע"כ התפלל יהי לבי תמים בחקיך שלבי יטהר ויזדכך ע"י חוקיך. והטעם למען לא אבוש. כי אם לא יועילו לטהרנו אז לבושה הוא עשותי אותם. וז"ש במשנה דאבות הי' רעה באה עולם על שבועת שוא ועל חלול השם רמזו בזה לשונאינו ומנדינו אשר לא מבנ"י המונים את ישראל ומחרפין ומגדפין אותנו בכל פה ואף בעת הנאורה הזאת שכבר לדעתנו נכרתו נגדעו כל החורשים אשר יסבכו בהם כפירים השואגים לטרוף אח אומתנו. בכ"ז כפעם בפעם אנו שומעים קול ארי נוהג ודוב שוקק משתוקק לאכול את ישראל בכל פה וכ"ז אינו רק כשרואים האומות שישראל אינם מזהירים ומצהירים בטהרתם אבל כשלא נמצא בהם שמץ דופי ומסחרם הוא חף מפשע אז לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וע"ז נאמר אם בחקתי תלכו וגו' והשבתי חי' רעה מן הארץ הוא המלשינות הדוברות עתק על עם ישראל. אבל במקום שיש חילול השם והשבועה שהשביענו הש"י על הר סיני היא לשוא ח"ו. אז חי' רעה באה לעולם שהאומות נעשים חיות הטורפות בדמות אדם אם הם רואים שאנו מחללים שם שמים ח"ו ועוברים על שבועת הר סיני. וז"ש אם בחקותי תלכו ע"י החוקים שהם בלי טעם מהצורך שיהי' כל מהלכם קודש לה' עיי' אוה"ח. וע"כ אמר דהע"ה חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותך גם כשהייתי מהלך לדרכי הייתי מחשב אחרי שאני אשמור חוקך ולבל יהי לי לחרפה שמירת החוקים ע"כ כל דרכי והלוכי בקודש הי' למען יראו כי כן דרך ירא ה' ופירשתי הפ' בפ' תרומה ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד. כי נאמר שויתי ה' לנגדי תמיד אבל אחרי שהאדם צריך לעסוק גם בעניינים ארציים לא הי' לו באפשרי לקיים זה שלא יסור אל מדעתו אפילו שעה א' ע"כ התקנה לזה בכל דרכיך דעהו שאף עסקו בענייני גשמי יהי' קודש לה' כמאמר הנ"ל בכ"י הייתי מחשב למקום פלוני אני הולך והיו רגלי מוליכות אותי לביהמ"ד. ובפרט כשיאכל וישתה למעדנים אף שהוא בודאי מעשה גופני בכ"ז גם זה השלחן לפני ה' אם לא לבד את גופו יחי' ע"י אכילתו ושתייתו כ"א יעשה כמ"ש צדיק אוכל לשובע נפשו להשביע נפשו בנועם צחצחות ע"ז נאמר זה השלחן אשר לפני ה'. וכבר כ' בשם המפרשים פנים הוא כינוי אל הנשמה שהוא באור פני מלך חיים וז"ש ונתת על השלחן לא לבד לחם לחיי גופך כ"א גם לחם פנים להברות את נפשך ע"י האכילה עי"כ תוכל לקיים לפני תמיד שבכל עת ועונה לא ילוז מנגד עיניך ה' אשר לנגדך תמיד. ומה שמסיים ואת מצותי תשמורו ועשיתם אותם פירשתי עפ"י משל נמרץ של אהל יעקב פ' כי תשא שצדיק גמור צדיק וטוב לו ר"ל אם גם הגוף מתרצה לעבוד את ה' אז מגיע לו שכר שדכנות משא"כ אם רק ביד חזקה תמלוך הנפש על הגוף והוא רק בע"כ יענה אמן מה לו לשכר עיי"ש. ופי' בזה אם תאבו ושמעתם שתאבו גם בגופכם אז טוב הארץ תאכלו עייש"ה והנה המופת לזה שגם הגוף נכסף לעבוד את ה' הוא כשמצפה ומייחל מתי יגיע העת לקיים המצוה זו הוכחה שלבו גם בשרו ירננו אל אל חי. משא"כ אם הגוף מתנגד