לוח ארז חלק ב רפד

יחי' גם אתה תחי' עמו. ואמרו על הלל שרק כשנפטר מתלמידיו ולא למד עמהם אז הי' מהלך והוסיף בשלימות עצמו אבל כ"ז שלמד עמהם הי' הולך עמהם ר"ל ירד ממדרגתו העליונה וכל מגמתו היתה רק לילך עמהם ולא זכר להשלים א"ע. וכ"כ הועיל בלימודו עד שתלמידיו אף שכבר נפטר מאצלם בכ"ז היו תמיד עיניהם רואות את מורם כמ"ש באלישע אם תראה אותי לוקח ממך כפי' המפרשים ז"ל עד שאף שכבר נפטר מתלמידיו בכ"ז יגיעתו עם התלמידים עשתה רושם כ"כ בלבם שהי' תמיד הולך עמהם ע"כ שאלו אותו להיכן הלל הולך. אם כ"כ ייגע בהגעת השלימות לתלמידיו מתי ילך גם הוא בעצמו למעלה בקודש. וע"ז השיב לגמול חסד עם הנפש כי אם ילמוד עמהם לא לבד שהוא משלים את נפשותם כ"א גם בעצמו הוא מתקן כי בזכות זה יישפע עליו כפלים לתושי' וע"ז נאמר גומל נפשו איש חסד. לא רק להם יעשה טובה כ"א גם בנפשו נגמל האיש חסד והראי' לזה שהרי יקר בעיני ה' המותה לחסידיו שאם היו חיים יותר היו משלימים א"ע בכל. ובכ"ז הם מתים אף שאי אפשר לקיים כל המצות בימי שנותינו שבעים שנה ובע"כ כיון שיזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו והוא מושלם בכל הזכיות שעשו אחרים על ידו. ראינו מזה שזכות אחרים מה שעשו ע"י השתדלותו נחשב לאדם כאלו הוא בעצמו עשה ה"נ בלימוד התלמידים אם מתייגע בהשלמתם הרי הוא כאלו השלים עצמו ושכרו לא יקופח. וזה שהביא להם ראי' מן הנפש שהיא אכסנאי היום כאן ולמחר איננה ומדוע לא יחי' צדיק לעולמים כדי להשלים א"ע אצא ודאי גומל נפשו איש חסד המתחסד עם אחרים גם למען עצמו יעש. וזהו מרומז ג"כ בקרא אחר שפירשנו והחזקת בו להורתו וללמדו אמר הראי' לזה שהרי גר ותושב הנשמה היא גר בארץ ותושב בגבהי מרומים מזה מוכח וחי אחיך אם הוא יחי' חיי המוסר והדעת עמך יחי' כנ"ל

את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו. אמרתי דרך הלציי נגד המתחדשים בזמננו ההולכים לרוח היום ואומרים שאין העת מוכשרת היום לשמור שבתות כראוי ועל אותן אנשים המשמרים שבת כהלכתו אומרים שהם ישנים בתרדמה ועוד לא נגה עליהם שמש עת החדשה. והמופת ע"ז אומרים כי אנו רואים הקהלות המתנהגות לרוח היום ישתדלו להעמיד סדרים בבהכ"נ לעמוד שם ולידום באימה וביראה לא כן בבכ"נ הישנים אין סדרים להם וידברו איש אל רעהו וזה ראי' שאינם אנשים המתנהגים לרוח היום. ולבטל טענה זו גם היראים בלבותם יתנהגו באימה וביראה בבהכ"נ ועי"ז יראו שגם להם לב נכון להתנהל לרוח הזמן אבל רק ע"פ המותר משא"כ בעניני דת החדש אסור מן התורה ואז יקחו מופת מהם וז"ש את שבתותי לא לבד שבת א' כ"א ע"י שאחרים ילמדו מכם לקדש את השבת כמוכם יהי' נחשב לכם כאלו שמרתם שבחות הרבה שזכות הרבים תלוי בכם. וע"י מה ילמדו לעשות כמוכם את מקדשי תיראו כנ"ל: בחקתי

אם בחקתי תלכו. במ"ר חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותך אמר דהע"ה בכל יום הייתי מחשב והולך למקום פלוני אני הולך והיו רגלי מוליכות אותי לביה"ד. י"ל עפמ"ש לפרש הפ' קדושים יהיו לאלהיהם ולא יחללו את שם אלהיהם כי את לחם אלהיהם הם מקריבים והיו קודש. ר"ל אחרי שהקרבנות הם דבר זר לכאורה להקריב אשה לה' דק שאנו יודעים שעי"ז אנו מתקרבים להש"י וע"כ נקרא קרבן אבל אם לא יגיעו לתכלית זה ובפרט הכהנים המקריבים אם לא יתקדשו אז יש ח"ו חילול כבוד ה' בדבר הקרבן. עיי' מזה בפ' אמור. וכ"כ פירשתי פ' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש כי אחר שבאומתנו ישנם