לוח ארז חלק ב רפ

כוונת הדרוש כי גם בחוקים צריך לשמור המוסר היוצא מהם ועי"כ וישבתם על הארץ לבטח גם ע"י שמירת החוקים

עוד על פסוק הנ"ל עפמ"ש לעיל פ' ויקרא לפרש הפ' כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ שבא לרמז מאז"ל מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה רק ימהר ויחיש מעשה המצות יע"ש. ואמנם מצוה א' ישנה היוצאת מכלל זה והוא לעשות דין ומשפט בין אדם לחבירו אז"ל הוו מתונים בדין ואז"ל פ"ק דסנהדרין מאי דכתיב אשרו חמץ אשריו לדיין שמחמיץ את הדין והיינו כנ"ל אף שכל המנחה לא תאפה חמץ אבל הדיין צריך לחמץ דינו אף שהוא מצווה ועומד לחתוך את הדין ואז אשריו וטוב לו כי אם ימהר לפסוק את הדין אז ידונו הבע"ד המתחייב בדין לכף חובה ויאמר שאין הדיין שוקל היטב את משפטו במאזני שכלו ולא איכפת לי' בהפסד חבירו אבל אם מחמץ את הדין אשרי לו גם בעוה"ז שלא ישנאוהו לאמר שבמהירות נמרצה חרץ משפטו. וז"ש ועשיתם את חקותי שבכל המצות תמהרו לעשות אותם בלי חימוץ אבל את משפטי אלו הדינים תשמרו תמתינו ותאחרו מלשון ואביו שמר את הדבר ורק אחר מתינות ועיון כראוי אז תעשו אותם ועי"ז וישבתם על הארץ לבטח באין מכלים ומחריד לחשוד אותך שאין ממון חבירך חשוב עליך כשלך

והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי. י"ל שרמז בזה כי אנו מקוים בטח שאף שגלינו מן הארץ עוד ישיב ה' את שבותנו וישיבנו אל המנוחה והנחלה ולא לעולם יזנח ה' כי אם גם לא למענינו יעש הלא למענו יעש שגם השכינה היא בגלות עמנו כנאמר עמו אנכי בצרה כי בגלות החל הזה אין ביכלתנו לקיים התורה והמצוה כאשר בהיותנו יושבים לבטח בארצנו אשר משם תצא תורה. וז"ש והארץ היא ארצנו הקדושה לא תמכר לצמיתות בידי שונאינו. כי גרים ותושבים אתם עמדי שאתם בהיותכם גר בארץ נכרי' גם אנכי גר ואם אתם תושבים גם אני תושב א"כ למעני למעני אעשה. ועפ"ז י"ל פסוקי תהלים (פ"ה) הלעולם תאנף בנו תמשוך אפך לדור ודור הלא אתה תשוב תחיינו ועמך ישמחו בך הכוונה אחרי שהשכינה עם ישראל בגלות ועמו אנכי בצרה הלא יש לנו לחכות שאם גם לא למעננו יעש בכ"ז יעשה עמנו אות לטובה בעבור שמו הגדול ית' המחולל בגוים ותושע לו ימינו וזרוע עוזו. ע"כ אמר דהע"ה אל הש"י כמתפלא הלעולם תאנף בנו הלא זה אי אפשר בשום אופן. כי אם הי' הצורך רק למעננו להשיב שבותנו כבתחלה הי' מקום לומר שאין אנו ראויים לגאולה ח"ו. אבל באמת לא לבד אנחנו גרים בארץ נכרי' כ"א גם הוא ית' כביכול גר בארץ פזורנו וא"כ אם תשיבנו הלא גם אתה תשוב אם תחיינו בקרב פעלך. ולא עמך לבד ישמחו כ"א גם בך שגם אתה ית' תהי' מתערב בשמחתם. ע"כ שובנו אלקי ישענו והפר כעסך עמנו ובילקוט שמואל א' י"ב) כתוב אחד אומר כי לא יטוש ה' את עמו בעבוד שמו הגדול כי הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם וכתוב אחד אומר כי לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב הא כיצד כאן בא"י בעבור שמו הגדול כאן בחו"ל לא יטוש ה' את עמו ונחלתו ר' נחמני אומר כאן וכאן בעבור שמו הגדול שנאמר למעני למעני אעשה לכם בית ישראל ר' אבא אמר אין הואיל אלא לשון התחלה שנאמר הנה נא הואלתי לדבר ע"כ. כי אנו אומרים ששמו הגדול ית' מחולל בגוים וכביכול השכינה בגלות עמו אנכי בצרה יען כי האומות אומרים מבלתי יכולת ה' ח"ו. אבל באמת כשאנחנו בגלות נעים ונדים יודעים האומות שבעוה"ר אין אנו שומרים התורה והמצוה כראוי וא"כ עונותינו ענו בנו המה מבדילים בינינו לבינו