לוח ארז חלק ב רעט

לו חיבור עם ימי המעשה. ואמנם אחרי שלא ניתנה שבת אלא לעסוק בד"ת והשבת פועל גדולות ונצורות בכל המון בית ישראל לרוממם עד שמי המעלות והמדות אין לך זווג הגון מזה. לזה השיב הקב"ה להפיס דעת השבת. לא כדעתך שאין אתה פועל מאומה על ימים האחרים כ"א שלך חביבה וגדולה משלהם שכנס"י הוא בן זוגך שתשפיע להם קדושתך ותאציל מהודך על שומרי שבת והנה גם בשמטה כתבו המפ' שכל השנה השביעית אשר נחו מעבודת הארץ הי' קודש לה' שיעסקו בו בדברים העומדים ברומו של עולם לזכך ולטהר נפשם. ע"כ גם בשנה ההוא אף שלא נהנו לאכול מטוב הארץ ולשבוע מפרי' בכ"ז הי' התועלת ממנה יותר מבשאר ששת שני המעשה כי פרי' הי' קודש לה' שלא הי' טרודים בעבודת האדמה רק כל עסקם בעבודת ה' וכ"ז למי שזכה להגביה עוף ולעלות מעלה על שמי השלימות הנפשיי לזה הי' שנת השמטה ביתרון ערך מן פרי ששת השנים אבל מי שדבק לעפר בטנו ולא יכול להגביה א"ע למעלה בקודש זה אסף רק תבואת ששת שני המעשה אבל השנה השביעית אחרי שמן הקודש לא אכל לא הי' לו ממנה שום תועלת. וז"ש והיתה שבת הארץ אף שהארץ תשבות ולא תתן פרי' בשנה השביעית בכ"ז תהי' לכם לאכלה לך ולתושבך הגרים עמך אשר יודעים כי רק גרים אנחנו עלי ארץ ואינם עושים עיקר מהארציי לבד. אבל לבהמתך ולחי' אשר בארצך מי שאצלו רק חלק הבהמיות שבו הוא עיקר חיותו ורק בהארץ מקור מקומו. לזה תהי' רק תבואתה לאכול בעת אשר הארץ תוציא יבולה דגן ותירוש לרוב רק אז יהי' לו תבואת הארץ אבל בעת שבתון אז מלחם הקודש השמימי לא יאכל

ועשיתם את חקותי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אותם וישבתם על הארץ לבטח. הכוונה כי בעשיית המשפטים שהשכל מחייב אותם אין לדון עליהם אם העושה אותן כוונתו כדי לקיים מצות ה' או רק הולך אחר שכלו הגוזר לו לעשות כמשפט כתוב בתורה ולא מטעם המלך מ"ה ית' אשר צוה לשמור משפטיו. ע"כ צוה ה' צדק צדק תרדוף כי העושה רק מפאת שכלו המחייבו לא יעשה כן רק בבוא עת ועידן לעשות משפט אז יעשה כדין וכשורה לעשות כמצות תבונת ויושר שכלו אבל לא ישמח ויקוה לכשיבוא הדבר כדי שיוכל לקיים המשפט. אך העושה משפט מפאת שרוצה לקיים מצות בוראו זה יגיל וישמח ויקוה שיוכל לעשות משפט כמו שישמור ויקוה לעשות מצות אחרות כי על עשיית המשפט ג"כ מצווה ועומד הוא וז"ש ועשיתם את חקותי בעשיית החוקים שאין השכל מחייבם די לנו בשנעשם לבד והעשיי' לבדה יורה כי הוא לש"ש. אבל במשפטים אין די בעשייתם לבד להורות שכוונת עשייתכם לש"ש אלא צריך ג"כ ושמרתם ועשיתם אותן מלשון ואביו שמר את הדבר. ר"ל צריכים אתם שתקוו ותצפו מתי תבוא לידכם ותקיימו ורק עי"ז תהי' הוכחה שכוונתכם לש"ש וי"ל בזה הפסוק ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם כי גם בשמירת שבת בכבוד ועונג י"ל שאינו עושה לש"ש כ"א לקיום גופו ולהתענג בתענוגים גופניים אבל עי"כ שיקווה וישמור ויצפה עליו זה מורה שעושה לש"ש בשביל הברית שכרת ה' עמנו לאות בינינו ובינו ית"ש. ובילקוט בפרשתנו ליתן שמירה ועשיי' לחוקים ושמירה ועשיי' למשפטים בא לתרץ כי יקשה האיך יועיל שמירת החוקים שהם פועלים רק בנפש להבטיח לנו על שכר גשמי כמו וישבתם על הארץ לבטח כמו שהקשו המפרשים. אבל באמת לא קשה כי גם ע"י עשיית החוקים אנו קונים שלימות במוסר ובמדות ובהנהגת המדינה כי התורה בכללה מחכימת פתי וע"י שאנו מקיימים החוקים לא לבד בעשיי' שלא בכוונה כ"א השתדלותנו ג"כ לשמור המוסר היוצא והמורם מהם עי"כ גם השכר הגשמי מיועד לנו וזה