לוח ארז חלק ב רעז

את פני האדון ה' כי הרשעים מסורים ביד יצרם והמה עבדים לתאוותיהם אבל הצדיק מושל ברוחו והוא האדון האמתי כמ"ש אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה וז"ש יראה כל זכורך לא עם פני עבד ליצרו כ"א נתראה עם פני אדון לסימן שאנו מושלים על יצרנו ולא עבדים. וידוע כי שמן הוא רמז למלוכה שבו מושחים המלכים וז"ש ושמן על ראשך אל יחסר

ולקחתם לכם ביום הראשון בילקוט הה"ד יעלוץ שדי וכל אשר בו וגו' יעלוץ שדי זה העוה"ז כמ"ש ויהי בהיותם בשדה וכל אשר בו אלו הבריות כמ"ש לה' הארץ ומלואה אז ירננו כל עצי יער לפני ה' שהן זוכין להביא פירותיהן לפני ה' ולמה כי בא לשפוט הארץ בר"ה ונ"ל כי קצת אנשים מלמדים זכות על עצמם על שאינם הולכים בדרך הישר רק אחרי שרירות לבם הרע באמרם שכבר הוטבע כן מתחלת יצורתם ניתן בהם כח הטבעי המתאוה אל הרע אשר הוא נגד עיניהם ואת הטוב הוא גדולת הבורא ורוממותו אינם רואים בעיניהם רק האמונה תחייבם להאמין אבל באמת אין זו טענה לפטור א"ע כי האדם יוכל לזכות עצמו גם ביצה"ר כמאז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו תבלין כי ע"י התורה יכול לקדש א"ע במותר לו ליהנות מן המותר בקדושה ובטהרה לקיום העולם אשר לא תהו בראה וכמו שאנו אומרים ע"ח שחטאנו לפניך ביצה"ר כי גם בו נוכל לעבוד את ה' בכל כחינו והמופת ע"ז הוא כי ידענו כי ה' צדיק וישר הוא ולא יעשה עול לבריות ואעפ"כ ה' ית' שופט כל הארץ כל מעשה ופעולה לפניו תבוא וישלם לאיש בעד מפעליו ואם האדם הי' מוכרח לעזוב את ה' לא הי' שופטו אחרי שאין בכח אפשרותו להיטיב את מעלליו אע"כ שדבר זה הוא בידו. ופי' עפ"ז הפ' הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא שחת לו לא בניו מומם. הכוונה הצור תמים פעלו פעולת הצור ית' והוא האדם הוא תמים בלא מום ואע"פ שיש בו כח התאווני היצה"ר מ"מ הוא בידו וברשותו והראי' כי כל דרכיו משפט ואל"כ אלא האדם עלול ומוכרח לחטוא לא הי' ה' שופט האדם. ואמר אל אמונה אע"פ שהש"י ניכר לנו רק ע"י אמונה ולא ע"י עין החושי ושכלי בכ"ז ואין עול אין זה עול כי אלקים עשה את האדם ישר ויוכל להאמין בהקב"ה ע"כ שחת את שחתו לא לו כ"א בניו מומם. וע"ז מורים ג"כ הארבעה מינים שנוטלים בסוכות כי הם מכל מיני פירות שבעולם כמ"ש במדרשים יש לו טעם וריח ריח בלא טעם טעם בלא ריח ולהורות נתן כי כל מחמדי תבל אשר תוציא לנו הטבע ארץ ומלואה פרי מגדים כפרים עם נרדים נוכל לעבוד בהם את ה' ולא המה בעוכרינו אשר ימנעונו מהסתפח בצל קורת ה' כ"א רק לנו הבושת אם חטאנו וז"כ המדרש שהתחלנו ולקחתם לכם הה"ד יעלוץ שדי זה העוה"ז וכל אשר בו אלו הבריות שנא' לה' הארץ ומלואה כי גם הארץ ורב תענוגי' נוכל להעריך אל ה' ע"כ ישמחו וירננו העוה"ז כי לא המה יחטיאו אותנו אז ירננו כל עצי יער לפני ה' שעושין פירות לפני ה' כמבואר. והמופת ע"ז כי בא לשפוט הארץ בר"ה וכיון שהוא שופט את האדם ע"כ שיש בידו להיטיב דרכו דאל"כ הי' ח"ו עול שהקב"ה ישפוט את האדם על חטאתנו אשר כמעט מוכרח הוא להם

ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר במדרש הדר זה הקב"ה שנאמר עוז והדר לבשת. כי ימי החג נקראים זמן שמחתינו כי אז שמחים בכל הטוב אשר נתן לנו ה' עת האסף תבואת השדה ומלאו אסמינו כל טוב אבל באמת לא די באסוף רק תבואת השדה כ"א גם לקצור משדה תוה"ק ולאסוף בזה"ז אלומי היראה מפרי עץ חיים למחזיקים בה נחמד וטוב להשכיל ואת זה נאסוף ושפיר אז"ל הדר זה הקב"ה כי פירות עוה"ז הם