לוח ארז חלק ב רעו

נבטח בה' ונשים בו מעוזנו ובאלקים נעשה חיל שהוא יבוס צרינו אז נגילה ונשמחה בו ובישועתו ואף שהעתים קשות נבטח בשם ה' שיהי' בעזרנו. וז"ש וחגותם אותו חג לה' ז' ימים בשנה אחרי שאנו חוגגים אותו לפני ה' ולכבודו ית' אז חוקת עולם לדורותיכם גם בכל הדורות הבאים אף שהמון גלים רבים ירצו לשטוף אתכם בכ"ז תחוגו אותו. ומה שסיים הפסוק בחודש השביעי תחוגו אותו י"ל עפמ"ש לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשך בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר. כי אמרו במדרש ולקחתם לכם ביום הראשון ראשון לחשבון עוונות כי כבר פירשתי מאמר דהע"ה בתהלים כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני כי על משא לא נוכל לומר במוחלט שהוא כבד כי מה שהוא כבד לחלש הוא קל לחזק ורק בערך אל הנושא יקרא כבד או קל. כמו כן בעבירות לא נוכל לומר קלה או חמורה כאז"ל שגגת תלמוד עולה זדון רק בערך אל העושה את העבירה נערכת להקל או להחמיר וכמ"ש כי זכר כל המעשים לפניך בא וגם כל היצור לא נכחד ממך. שמלבד זכרון המעשים בעצמם הוא מעריך אותם ג"כ אל היצור העושה המעשה. והנה מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה אבל לאיש גדול גם מחשבה זרה אף שלא יצאה לפועל נחשב לפגם וחטא וז"ש כי עונותי עברו ראשי שעברו רק דרך ראשי במחשבה ולא יצאו לפועל בכ"ז כמשא כבד שהוא כבד בערך אל הנושא יכבדו ממני דייקא ע"ז שאני הוא החושב אותם נחשבות לעון. ולפ"ז באדם בינוני הקב"ה מחשב בכל עבירה אם חמורה או קלה אבל לאדם גדול לא יחשוב ה' העון כי כל עבירה ועבירה אף הקטנה מ"מ בערך אל העושה לחמורה תחשב. וז"ש דהע"ה אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון שהוא גדול כ"כ עד שהקב"ה אינו מחשב העבירות שלו כי לגודל ערכו כל אחת נקראת גדולה. והנה ביוה"כ הננו כמלאכים נקיים וטהורים ולא חשב הש"י את העונות כי כל אחת נדמה כהר אבל מחג הסוכות ואילך שכבר סר מעט צל הקדושה הוא ראשון לחשבון עוונות שמעתה אנו כבינונים שצריך חשבון אצל העוונות. ע"כ אם נזכור תמיד בשמחתנו בחג הסוכות שרק מעט ימים עברו מעת שהיינו נקיים וטהורים כמלאכים בודאי לא נחטא. וז"ש לך אכול בשמחה וגו' כי כבר רצה אלקים את מעשיך אם זאת חשים תמיד על לבך אז לא תפול מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. וז"ש ג"כ בחודש השביעי תחוגו אותו תמיד יהי' חרות על זכרונך שעתה הוא החודש השביעי אשר בו ויוכ"פ אז תשמח ולא תחטא. והוסיף עוד לאמר בסוכת, תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות ומדקדק הרוקח ז"ל בה' סוכה דהול"ל ג"כ בסוכות ישבו כל האזרח כראש הפ' או להתחיל תשבו בסוכות כעין החתימה. ונ"ל עפמ"ש גר ותושב אנכי עמכם מי שהוא גר בעוה"ז הוא תושב לעוה"ב. והנה הסוכה מורה צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי להורות כי רק גרים אנחנו עלי ארץ אבל מי שחושב שהוא תושב ואינו מכין עצמו בפרוזדור הוא באמת כגר לעוה"ב כי צדיקים. תחלתן יסורין וסופן שלוה וברשעים להיפך. וז"ש בסוכות עוה"ז יהי' אצלכם כסוכה וארעי ואז תשבו בעוה"ב דירת קבע אבל כל האזרח בישראל מי שסובר בדעתו שהוא אזרח בארץ וקרבו ביתו לעולם אז הוא להיפך מתחלה בעוה"ז ישבו ואח"כ לעוה"ב בסוכות כגר בדירת ארעי. ומה שסיים בכל עת יהיו בגדיך לבנים היינו שלא די אם נזכור את ה' בעת אשר אנו רעבים גם צמאים בתעניות וסיגופים ותפלות אם אז בגדינו נקיים מצואת החטאים כ"א בכל עת גם אם נשמוח לפני ה' גם אז יהיו בגדינו לבנים ונקיים. ומה שסיים ושמן על ראשך אל יחסר. כי נאמר שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך