לוח ארז חלק ב רעג

תאוה וכשהשביעו תאותם נתחרטו כי נפשם ונשמתם היתה טהורה. לא כן אנחנו בעוה"ר לא נדע מה נעשה כי כבר נעלם מאתנו חטאינו וכבר נעשה לנו כהיתר ואיך נירא מיום הדין מאחר שאנו סוברים כי חפים אנחנו מפשע. אבל יש כת אחרת שיודעים שחוטאים ובכ"ז אינם יראים מיום הדין מפני שכופרים ואומרים לית דין ולית דיין כל א' וא' בונה לו במה לעצמו כל א' יבחר לו את אלהיו זה אומר לזהב אלי אתה וזה עובד לחכמתו זרות ובאלקי השמים והארץ לא יאמינו. ואיך ייראו ממנו אחרי שאינם מאמינים בו וז"ש שהע"ה בקהלת ועוד ראיתי אני וגו' מקום המשפט שמה הרשע אף במקום ובעת אשר מלך המשפט אדון כל הארץ יושב לכסא דין ומשפט לשפוט תבל בצדק שהי' להם לירא ולהרבות במצות ומע"ט למען יצאו זכאי בדינם. בכ"ז שמה הרשע הם מרשיעים ואינם יראים ממנו. ואמרתי אני בלבי הטעם לזה על דברת בני האדם לברם האלקים שהם בעצמם בוררים להם אלהיהם אשר יעבדו לו וישתחוו למעשה ידיהם ובאלקי עולם ה' לא יאמינו. אבל אם יאמינו בנ"א כולם כי יש אלקים שופטים בארץ לגמול לאיש כמפעלו בודאי היו כולם יראים מיום הדין. אבל גם בזה אינם מאמינים כי בהגיע לאחד רעה ח"ו אומרים שהוא עצמו גרם לו זאת ומקרה הוא ולא ה' עשהו ע"כ אינם יראים. וז"ש הנביא אם יתקע שופר בעיר בר"ה ובכ"ז העם לא יחרדו הוא מפני שאומרים אם תהי' רעה בעיר ה' לא עשה רק מקרה הוא ח"ו. אולם גם האנשים אשר אינם חוטאים כ"כ גם הם אינם יראים מיום הדין מפני שהם אומרים מה לנו לירא הלא אם הקב"ה יעריך את מעשה דורנו ואת מעשינו יראה כי אנחנו כנח תמים בדורותינו ובודאי אנו זכאים בדיננו כי למול אחינו העוברים בשאט נפש על כל מצות ה' אשר לא תעשינה אנו עכ"פ עושים מה שביכלתינו ע"כ יוציא לאור דיננו. אבל באמת זה ג"כ טענת שקד כי ביום הדין אין הש"י מעריך רק לבד מעשינו נגד מעשה אחינו הפושעים כ"א יעריך אותם נגד מעשה אבותינו הצדיקים אשר בארץ החיים המה ויאמר הם זכו אף אתם אם תזכו ותטהרו כמוהם שהדריכו אתכם בדרך הטוב והישר. וזה שאנו אומרים היום יעמוד במשפט לא לבד יצורי דור הזה שאנו חיים בו להעריך מעשה כשרי הדור אל רשעי הדור ל"כ הוא כ"א כל יצורי עולמים בל"ר של כל העולמות והדורות מעריך ורואה אם כבנים אם אנו ראויים להקרא בנים לאבותינו הצדיקים ע"י שאוחזים מעשה אבותינו בידינו או אם כעבדים שאנו ח"ו עבדים ליצרנו ולא ליוצרנו. והנה ישראל מכונים החשובים וז"ש אומרים מה"ש לפני הקב"ה מפני מה אין ישראל אומרים שירה בר"ה מפ"מ הצדיקים שבדור המכונים ישראל אין אומרים שירה בשלמא הפחותים לא ישירו כי יש להם לידא מפחד עברת דינו אבל הצדיקים בערך שאר הדור אין להם לירא והי' להם להיות בטוח שבערך מעשה אחיהם הם יזכו בדינם והי"ל לשיר בקול צהלה ורנה בר"ה. א"ל הקב"ה ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפני והם אומרים שירה. רצ"ל אין אני רק צופה ומביט בפעולות החיים כ"א גם פעולת צדיקים המתים אשר נשמתם צרורה בצרור החיים גם אותם אני מביט וסוקר ולעומתם אני רואה מעשה החיים ולפי ערך מעשה אבות גם הכשרים שבדור אינם בטוחים ביום הדין. והנה תרועה מצינו לשון ריעות ואהבה כמ"ש ותרועת מלך בו ע"כ אמר זכרון תרועה אם הש"י יזכור אהבתו שאהב את אבותינו הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה הוא האמיר אותם לעם והם האמירו אותו לאלקים זהו מקרא קודש קורא אותנו בקול שגם אנחנו נקדש אותנו למען נהי' ראויים להיות בנים לאבות כאלו כי ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו ית' והזכרון שהקב"ה פוקד ספרי מתים ורואה טהרתם וקדושתם לעומת זה אנו כחגבים ויהי' לנו ח"ו למזכרת עון אם