לוח ארז חלק ב רסז

מעולם אשר הי' טמון בחובו בבטן אמו בהלו נר עלי ראשו ע"כ ראינו שכל מיתה מעולם א' תסבב חיים בעולם אחר ומדוע לא נאמין שגם המיתה מעוה"ז תביא לחיי עוה"ב וז"ש יחיינו מיומים אחרי ראינו שהש"י כבר החי' אותנו זה פעמים הא' בבטן אמנו לאחר מיתתנו מעולם הנשמות והב' בשעת לידתנו מתנו וגוענו מעולם אשר חיינו בו במעי אמנו ע"כ נקוה כי גם ביום השלישי הוא עוה"ב יקימנו מעפר אשר אלי' שבנו ונחי' עוד הפעם לפניו ית"ש וז"ש ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך ודרשו ז"ל שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם מה ביאתך בלא חטא אף יציאתך בלא חטא. ויל"ד על כפל הלשון יציאתך כביאתך ואח"כ אמרו מה ביאתך בלא חטא אף יציאתך דהול"ל רק מה ביאתך בלא חטא אף יציאתך ומאי שתהא יציאתך וכו' כביאתך דקאמר מתחלה דמשמע שהוא ברכה אחרת ולהנ"ל י"ל דה"ק ובאמת שני מיני ברכות הן שלא תחוש שיבלע המות אותך לנצח ולא תראה עוד עולם החיים אחרי המות לז"א שתהא יציאתך מן העולם כביאתך מה ביאתך לעולם היתה מיתה המסבבת את החיים כ"כ יציאתך מן העולם לא תהי' מיתה נצחית בלי לידה אחרי' כ"א תתהלך לפני ה' בארצות החיים ואח"כ הוסיפו לומר ברכה אחרת מה ביאתך בלא חטא אף יציאתך בלא חטא כנ"ל ועפ"י האמור שיש לאדם לחיות ג' עולמות י"ל מדרש פליאה הובא בס' דבש לפי להגאון מהרחיד"א זלה"ה איוב הי' מתרעם על היסורין עד שהראו לו סוכה שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפה נתקררה דעתו. כי בהיות האדם בבטן אמו חי הוא בתכלית השלימות כמ"ש על פ' בהלו נרו עלי ראשי שמלמדים אותו כל התורה כולה וכן גם בעוה"ב אחר התחיי' צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה ויחי' האדם בחיי השלימות היותר אפשרי לא יחסר כל בו אבל בעולם הזה עוברי בעמק הבכא אדם לעמל יולד צדיקים תחלתן יסורין וסופן שלוה וזה רמז הסוכה שהוא המקום והעולם אשר האדם שוכן בתוכו שתים כהלכתן השני עולמות שחי בהן הם בשלימות בלי מגרעת וחסרון והם עולם הנשמות שלפני הלידה ושלאחר המיתה אבל השלישית הוא עוה"ז צדיקים יבואו בו רק כפרוזדור בפני עוה"ב ויסתפקו גם במועט השמחות ורוב האנחות ע"כ נתקררה דעתו של איוב ולא התרעם עוד על היסורין כשהראה לו שרק בעוה"ב שם ינוחו יגיעי כח ורק שתים כהלכתן אבל בעוה"ז אפילו טפח והוא שיעור הפחות מהשלימות צריך להסתפק בו כמ"ש בילקוט אמור בשעה שבאו יסורין על איוב הי' עומד וקורא תגר אחר מדה"ד א"ל הקב"ה הרי עורו של לויתן שאני עתיד לעשות לצדיקים לע"ל אם חסר מטלית אחת ממנו יש לי למלאות שנאמר התמלא בסוכות עורו הכוונה ג"כ כנ"ל שהש"י א"ל כי רק בעוה"ב אני משביע בצחצחות נפשות הצדיקים ואם יחסר מהם אפילו המעט מן המעט כמו מטלית אני אמלא חסרונו אבל בעוה"ז א"א לצדיקים לישב בשלוה שלא יחסר להם מאומה. ונראה שעל ג' עולמות אלו רומזים דברי הכתוב קדוש קדוש קדוש ה' צבאות שבכל ג' עולמות אלו אנו מקדישים אותו ית' אבל באמת גם ישראל עם קרובו קדושים המה לאלקיהם אבל לא יתוארו בשם קדושי ה' באמת רק בשתי עולמות עולם הנשמות שקודם הלידה ואחר המיתה אבל כ"ז שהם בחיים חייתם בעמק העכור הלזה וגופם הוא המונע אותם מהסתפח בנחלת ה' להיות קדושים בתכלית הקדושה ע"כ אמר הקב"ה האחת מעטרות של קדושה צריך אני להניח על ראשי ולא לתת לכם אותה לצפירת תפארה כי בעוה"ז א"א לכם להיות קדושים בעצם ובאמת אבל שתים אני מניח בראש בני שבשתי עולמי הנשמות גם אתם קדושים כמוני. וכבר פירשתי במק"א מה שנאמר בחנוך ויתהלך חנוך את