לוח ארז חלק ב רסו

עוה"ז עשה רק סוכות דירת ארעי עכד"ק. ולזה מרמזים ז' ימי הסוכות להורות שימי שנותינו שבעים שנה הם רק סוכה דירת ארעי כמ"ש צא מדירת קבע והכנס בדירת ארעי. אבל ביום השמיני והוא יום האחרון יום המיתה צריך ליכנס לבית ע"כ אמרו הישן בשמיני בסוכה ילקה ר"ל מי שלא הכין א"ע בעוה"ז עד שגם ביום השמיני הוא יום המיתה לא הכין לו בית כ"א סוכה הוא ראוי ללקות בנפשו. וז"ש זאת התורה אדם כי ימות באהל מי שנוהג בדרכי התורה כאשר ימות לא ימות מבית קבוע כי לא הי' קבוע בעוה"ז רק באהל דירת ארעי ימות ובעוה"ב יחי' בבית נכון ונשא. וז"ש בהפטרת שמ"ע ויהי ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב. דהול"ל וילכו לבתיהם דהא בעת ההיא כבר ישבו בבתים ולא באהלים וכן מצינו בעליי' לרגל נאמר ופנית בבקר והלכת לאהלך דהול"ל והלכת לביתך. אלא בא לרמז שהרגל מעורר שלא ישבו בבתים קבועים לעולם בעוה"ז אך ורק אהל יוצע להם בעוה"ז. וז"ש וילכו לאהליהם דייקא. והנה מי שמכין א"ע בעוה"ז אינו חרד מיום המיתה אדרבה ישיש כי ימצא קבר ויעזוב את עמק הבכא הזה לדור בארץ החיים כמ"ש עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון מי שהלביש א"ע בעוה"ז בעוז התורה והדר המצות הוא לא יירא ולא יחת מפני יום האחרון כ"א אדרבה ישיש וישחק ליום אחרון. וז"ש והיית אך שמח לרבות יו"ט אחרון של חג. ר"ל אם בסוכות ישב ז' ימים בכוונה הנ"ל שהוא רק בדירת ארעי אז גם ביום האחרון יהי' שמח וטוב לב. ומיושב מה שהקשו המפרשים הלא בכ"מ אך הוא מיעוט וכאן דרשו להיפך אך לרבות ולהנ"ל ניחא כי בכל שמחת העוה"ז הוא שמח ומשמת את בני ביתו עמו כמ"ש ושמחת אתה וביתך אבל בעת פטירה מן העולם אף שהצדיק שמח בצאתו מן העולם כי הוא ילך למנוחות אבל בניו וב"ב לא ירגישו ולא יתערבו בשמחתו אדרבה הם חרדים ועצבים מיום המיתה וז"ש והיית אך שמח דמשמע מיעוט שרק אתה תהי' שמח ולא הנלוים עמך בחברתך הם לא יהי' שמחים והאיך אפשר זה הלא בכל שמחת אדם גם ב"ב ישמחו עמו לזה אמרו לרבות יו"ט האחרון של חג בבוא יום האחרון יום אשר יפרד מהם אז והיית אך שמח רק אתה לבדך ולא אחרים אתך וזה יהי' ביום האחרון כי יבוא ואמר של חג רומז למאמרם ז"ל האי עלמא כבי הילול' דמי'. וזה כוונת מדרש הנז' תן חלק לשבעה וגם לשמונה ואם תעשה כן שתזכור אחריתך כל רעה לא יאונה לך בעולם העובר הזה אחרי ידעך כי רק גר אתה בארץ ע"כ כל הרעה לא יהי' רק רע עובר ע"כ מסיים כי לא תדע מה רעה יהי' על הארץ ומביא. ראיי' ע"ז שעוה"ז הוא רק ארעי ולאחר המיתה מתים יחי' אל ברוב חסדו ומסיים אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו וכמו שהגשם מעורר את הזרע הנרקב למען יצמח ויפריח שנית כ"כ הקב"ה יעורר ישני עפר מתרדמתם

היוצא מזה דהגשמים הם מורים על תחיית המתים ונ"ל דמה"ט אז"ל פ"ק דתענית מפתח של גשמים ומפתח של חי' לא נמסרו ביד שליח כי כמו שהגשמים הם יורו על תחה"מ כ"כ כל לידת אדם וצאתו לאויר העולם ילמדנו לימוד זה והוא עפמ"ש יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו כי כל אדם חי בשלש עולמות הראשון הוא במעי אמו נוצר בבטן והשני לעת צאתו לאויר העולם וגם את השלישי לעוה"ב כאשר מתים יחי' אל ברוב חסדו והנה המכחישים וכופרים בתחה"מ באים בטענה שא"א לחיות אחר המות והכליון וכחשם יגיד בפניהם הלא ראינו שגם הלידה מיתה היא הלא רק תזרח שמש האדם אם יאסף ובא שמשו בעולם אחר כי בטרם נוצר בבטן כבר חי בעולם ואוצר הנשמות כאז"ל נמצא לידתו והורתו בבטן היא מיתתו מעולם הנשמות ובצאתו לאויר העולם והגיע עת ללדת הלא גם אז עת למות