לוח ארז חלק ב רסה

במחשבה לבד הי' יכול לבראו. ע"כ כדי שלא יפגום בכבוד ה' צריך גם בשבת לחשוב גדולת הבורא ית' לאין תכלית ומה שברא בששת ימים הוא כד' התנא כדי ליתן שכר טוב לצדיקים או מטעמים אחרים. והנה השם הוי' ית' הוא השם המפורש הוראתו על עצמות גדולת הבורא ית"ש שהי' הוה ויהי' ע"כ נקרא שם המפורש כי שם זה לא הונח על שום נברא רק על הבורא ית' משא"כ שמות אלקים ואדנות הונח והושאל גם לנבראים כמ"ש המפ' ז"ל. ע"כ אמר את שבתותי תשמרו ויוכלו להגיע עי"ז לפגוע ח"ו בכבוד ה' כנ"ל וכן את מקדשי תיראו שג"כ יש חשש הנ"ל ע"כ בב' מצות אלו לא יליז מנגד עיניכם אני ה' שאני השם הנכבד והנורא

והתקדשתם והייתם קדושים. במ"ר משל לבני מדינה שעשו ג' עטרות למלך הניח המלך בראשו אחת ושתים בראש בניו. כך בכל יום העליונים מכתירים לפני הקב"ה ואומרים שלש קדושות נותן הקב"ה בראשו אחת ושתים בראש ישראל הה"ד והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני. הנה המלך אף שהוא נאהב לבני מדינתו בכ"ז לא תנוח דעתו עד שידעו שגם לזרעו אחריו תעמוד המלוכה לדורי דורות ע"כ רק עטרה אחת נוטל לעצמו אבל עיקר ודוב העטרות ישים לראש בניו להורות שרק אם בניו אחריו יירשו את המלוכה דין הניין לי'. והנה הג' קדושות יש לרמז על הי' הוה ויהי' שבכל עת וזמן קדושתו עומדת לעד. וידוע שכביכול קדושתו של ישראל כמ"ש ולא תחללו את שם קדשי. מה שישראל בימים הקדמונים קדשו וכבדו את ה' זה לא יקבל שינוי עוד וכבר מונח בי גזא דרחמנא אבל ההוה והעתיד בנו ובנינו הוא תלוי שאם אנו נהי' קדושים ופרושים אז גם הקב"ה קדוש כביכול ומכלל הן אתה שומע וכו' ח"ו. וז"ש הש"י והתקדשתם בהווה וגם והייתם קדושים לעתיד זה תלוי בכם. אבל כי קדוש אני לשעבר הוא העטרה שנתן על ראשו. והב' האחדים נתן בראש ישראל שהדבר תלוי בהם. ובילקוט מסיים במדרש הזה הה"ד כי קדוש אני והתקדשתם והייתם קדושים הא דנקט כי קדוש אני דתחלת הפרשה והתקדשתם והייתם קדושים הנאמר בפ' כ' ולא נקט כסדר קדושים תהי' כי קדוש אני והתקדשתם דהוו ג"כ ג' קדושות. נ"ל הרמז בהקדם מ"ש בדרוש לשמיני עצרת לפרש המדרש תן חלק לשבעה אלו ז' ימי החג וגם לשמונה זה ש"ע וכתב בתרי' כי לא תדע מה רעה יהי' על הארץ אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו. הנה הפ' האחרון הוא דבר בעתו ליום שמיני עצרת אשר מתפללים על הגשם שה' ברחמיו יריק גשמי ברכה וגם הוא דבר הלמד מעניינו אחרי שביום ש"ע מזכירין נשמות המתים והמתפללים בעדם שה' יזכיר אותם ברחמים בזה אנו מראים אמונתנו בתחיית המתים שעודם חיים בעולם הנשמות. ולזה אמרו מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים. ביום שמזכירין המתים מזכירין ג"כ גבורות גשמים. והטעם לזה כי ארז"ל שאפיקורס שאל לר"י האיך אפשר שיחי' המתים אחר ששבו לעפרם והשיב לו מה דלא הוה מה דהוה לא כ"ש. ובאמת אנו רואים בעינינו ענין זריעת הזרע שמתחלה נרקב ואחר הרקבון יפרח מחדש ויתן לחם לזורע כמו כן האדם אף שכבר נרקב בב"ז יפרח מחדש. וז"ש מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים. מי שרואה גבורת גשמים הוא יאמין בתחה"מ כי כזה כן זה אחרי העשותו לאין יפרח מחדש. וז"ש כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כן יהי' דברי אשר יצא מפי. ובאמת יו"ט האחרון של חג מזכיר אותנו ג"כ על יום האחרון יום המיתה כי ימי שנותינו בהם שבעים שנה ע"ז מרמזים ז' ימי הסוכות ע"ד שפירש זקני הח"ס זצ"ל הפסוק גבי יעקב אע"ה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות לו לנשמתו עשה בית כי תשובתו הרמתה שם ביתו האמיתי בקביעות אבל למקנהו הוא קנייני