לוח ארז חלק ב רסב

שקיום גופי ועקרי התורה תלוי בקדושה. ויש להוסיף כלפי מ"ש המפרשים ז"ל שמצות התורה ע"פ פשוטן אם רק גופי תורה ומי שיודע רזיהם וסודותיהם הצפונים וטמונים בהן אשר לאו כל מוחא סביל דא הוא יפיח באפם נשמת חיים. והנה בודאי מה טוב ומה נעים ואשרי חלקו של איש הבינים אשר כל רז לא אנס לי' לעמוד בסודן של דברים גבוה מעל גבוה. אבל אף מי שאין לו חלק בבינה ובסודם לא באה נפשו אם כוונתו בעשיית המצות לשם פועלן גם הוא קדוש יאמר לו עיי' תשובת נו"ב מהד"ק חיו"ד סי' צ"ג ומהד"ת חא"ח סי' ק"ז. וז"ש שגופי תורה תלויין בה אף אם אינו יודע נשמתן וסודן של מצות רק גופן בלבד בכ"ז יכול להתקדש. וזה כוונת המדרש ויגבה ה' צבאות במשפט. אם רק נלך בדרך הישר ולא ימצא עולתה בנו והאל הקדוש נקדש בצדקה אם נאחז בצדק ומשפט לעשות הטוב והישר ובדרך צדקה נהלך מישרים וזהו בצדקה. כבר בזה נקדש האל הקדוש אף שאין ביכלתנו להגביה עוף לשמי שמים בכ"ז לא ניתנה תורה למה"ש וי"ל שזהו ג"כ כוונת הילקוט קדושים תהיו הה"ד ואתם הדביקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום ר"ל שאין צריך האדם להמית א"ע מכל וכל אם רוצה. לעלות במעלות הקדושה שא"כ לא הי' הש"י מצוה לכל ישראל שיהיו קדושים ולא לתהו ברא את העולם כ"א לשבת יצרו. אבל אחרי שנאמר אל כל עדת בנ"י שיהיו קדושים מזה מוכח שנוכל להיות דבקים בהש"י גם בהיותנו חיים חיי הזמן וזהו ואתם הדבקים בה' אלקיכם אף אם חיים כולכם היום בעוה"ז

איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו יל"ד למה נאמר כאן איש ולא אדם. (לחתונה) כי יש כמה אבות שהם יראים ושלימים ובניהם אחריהם סרים מדרך ה' לחלל שבתות בפרהסיא ולא יחתו מגערת אבותם אחרי ידעם שהם אהובים לאבותם ועל כל פשעיהם תכסה אהבת אבות לבנים. אבל אם אדם נושא אשה בת כשרים אז ירא לנפשו אם יוסף לילך בדרך חטאים אז ירגז לב חמיו שהוא ג"כ אביו ולא יבטח שאהבתו אליו תכסה פשעיו שהרי באמת אינו עצמו ובשרו אם שגם הוא נקרא אביו. ולפ"ז את אביו בעצם הוא אוהב ואינו ירא ממנו כי יודע שאהבת אב אליו תכסה פשעיו. וזה הוא באב שיש לכל אדם תיכף ביום הולדו. אבל האב השני והוא חמיו זה נולד לו בהיותו כבר איש ביום חתונתו יהי' לו אב שני והוא חותנו ואותו לא יאהב כ"כ כ"א יותר יירא ממנו. וזהו איש אמו ואביו תיראו אותם האבות אשר יהיו לכם בהיותכם לאיש אותם תיראו מלהכאיב אם לבם ע"י דרככם הרע ועי"כ את שבתותי תשמרו. וי"ל בזה מאז"ל בירושלמי בכורים כיון שנשא אדם אשה מוחלין לו על כל עונותיו שנא' וילך עשו ויקח את מחלת בת ישמעאל וכי מחלת שמה והלא בשמת שמה אלא מלמד שמוחלין לו על עוונותיו כי באמת רוב נערי בנ"י החוטאים בעת נעוריהם יש מהם אף שלבם תמים עם ה' בכ"ז חוטאים כי הושחתו ע"י חבורת ואחוזת מרעיהם ויבושו לשמור את מצות ה'. אבל יש ג"כ משחיתים בהם שיש להם שרץ במוחם ולא שהם הוסתו מאחרים אדרבה המה בעוכרים מסיתים ומדיחים והחילוק ביניהם שאותם שהודחו מאחרי ה' שלא ברצונם אז לעת מצוא זו אשה כשרה יבקשו לידבק בבת טובים. אבל המסיתים ומדיחים יבקשו להם אשה בת מינים ומרשעת כמ"ש כל עורב למינו ישכון כמו עשו שלקח את בת ישמעאל שהיתה דומה בדומה. וזהו כוונת אמרם אם נושא אשה כשרה זה לאות ולמופת כי לבו עודנו תמים עם ה' ורק אנשי בליעל הדיחו אותו ויש תקוה שביום חתונתו זו מתן תורה יהי' לו. עי"כ מוחלין לו על כל עונותיו. והמופת ע"ז כנ"ל וילך עשו ויקח את בת ישמעאל

מדרש פליאה (הובא באו"ח קידושין נז). שאל ההוא מינא את ר"מ אנת מרי'