לוח ארז חלק ב רנז

למען הברות נשמתו הרעבה גם צמאה לדבר ה'. וידוע כי הגוף נקרא תושב בארץ הלזו והנשמה היא כגר בארץ נכרי' כמאמר הלל ע"ה שהי' הולך לגמול חסד עם הדין אכסנאי דאית לי' בגו ביתא וז"ש הגם כי מה שתענו ביוה"כ חק עולם הוא לא נודע סיבתו בכ"ז וכל מלאכה לא תעשו. לא יהי' אצלכם התענית למלאכה ועבודה רבה. והטעם האזרח והגר הגר בתוככם. אם בכל השנה תדאגו להוסיף כח ע"י אכילה להאזרח הוא הגוף הלא החוב מוטל עליכם לעשות טובה גם להגר הגר בתוככם היא הנשמה העלובה אשר בקרבכם מתגוררת

כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו. במדרש הה"ד כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות. כי יל"ד בקרא דהול"ל כמעשה יושבי ארץ מצרים ויושב ארץ כנען לא תעשו מאי כמעשה ארץ דקאמר. ונראה כי ארץ מצרים היתה מלאה גלולים ארץ מזוהמת אשר רק אנשים אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם אותם סבלה הארץ אבל מי שעבר עליו רוח טהרה רוח דעת ויראת ה' לא נשאה הארץ לשבת אתו ע"כ אבותינו כ"ז שהיו במצרים היו גוי בקרב גוי הללו והללו עע"ז כמו שטען שר של מצרים. ורק בצאת ישראל ממצרים היתה יהודא לקדשו. ורק אחרי החל רוח ה' לנוסס בם גורשו ממצרים כי לא סבלה אותם הארץ הטמאה. ואפשר שגם זה נכלל בשאלת הרשע מה העבודה הזאת לכם מה לכם להודות על יציאתכם ממצרים הלא טבע הארץ הי' מחייב שתצאו משם אחר שהוסר מכם רוח הזונה הלא בע"כ הקיאה הארץ אתכם. אבל באמת ע"ז בעצמו צריכים אנו להודות ולהלל לשמו הגדול שהערה עלינו רוח ממרום רוח טהרה ופרישות שעי"ז לא תסבול אותנו ארץ הטמאה ע"כ ענה כסיל כאולתו ואומר לו אלו הי' שם לא הי' נגאל כי הוא הרשע הי' נאחז בסבך טומאתו והי' ראוי לארץ והארץ ראוי לו ולא הי' נגאל. ובארץ כנען הי' להיפך מאמ"צ כי לא יכלה לסבול רק אנשי מדות ומעלות ואת הגוים הטמאים קאה הארץ הקדושה בגלל כל התועבות אשר עשו. וכמבואר בפרשתנו. ופירשתי בפ' וירא כי משחיתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני ה' עפמ"ש הרמב"ן מה שחטאו שאר האומות ולא עשה בם כליון חרוץ כמו בסדום לפי שסדום הוא מארץ ישראל ולא תסבול הארץ הקדושה חטאת ופשע עיי"ש. ונאמר בא"י ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה. וזה שאמרו ע"כ משחיתים אנחנו את המקום הזה על אשר גדלה צעקתם את פני ה' שם ועיניו ולבו שם כל הימים משא"כ שאר הארצות לא יאמר אצלם את פני ה' וחטאם קל. וע"כ הזהיר אותנו הש"י שאנחנו עם ב"י לא זו שלא נעשה כמעשה ארץ מצרים אשר לא יכלה לסבול נקי וטהור אלא אף כמעשה ארץ כנען אשר הארץ ההיא לא יכלה לשאת את הבלתי שלמים במעלות ומדות גם כזה לא נעשה. ואמנם הטעם שלא נוציא מקרבנו את הטהורים ונקיים כאשר עשתם ארץ מצרים הוא מובן מעצמו אחרי שאנחנו בעצמו צריכים להיות טהורים ונקיים. אבל שלא לסבול בתוכנו אנשי רשע ע"ז בא המדרש ליתן טעמו ונימוקו כי כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות ע"כ כ"ז שישבו בקרבנו אנשים פחותי הערך וחסרי המעלה ובכ"ז אנו לא נלמוד מהם ומהמונם להשחית ולהרע כמוהם עי"ז נרויח שנדמה לשושנה נעימה הנמצאת בין קוצים המכאיבים וסילונים ממאירים. ויש להוסיף לפר' מ"ש בפרשתנו ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכ' אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם כי כל אשר יעשה מתועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם והקשו המפרשים הלא באמת תקיא הארץ בטמאות אותה והול"ל ולא תקיא אתכם אם לא תטמאו אותה. וקרא משמע דאף כשיטמאו אותה לא תקיא. ונראה כי אף שהגלה הש"י אותנו