לוח ארז חלק ב רמז

ילוד אשה והטבעים שונים ומשונים משא"כ אם היו כל האדם יצירי כפו של הקב"ה. וז"ש ואם לא זכה נותן דין וחשבון כנ"ל. וזהו ותשת עלי כפך הקב"ה הושיט לי בזה ימינו לתמכני בכל אופן. הן באחור אם האדם חוטא ונזורו אחור. והן בקדם כשזוכה האדם והולך קדמת אושר השלימות. בכל אופן ע"י שיצרתני ע"י אשה שתה עלי כפך לתמכני בימין צדק

אדם כי יהי' בעור בשרו שאת או ספחת והי' בעור בשרו לנגע צרעת. במדרש רבה הה"ד (איוב כח) לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה וכו' אריב"ח בשעה שהרוח יוצא מלפני הקב"ה משברו בהרים ומרשלו בגבעות ואומר לו הוי זהיר שלא תזיק לבריותי שנאמר כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי (ישעי' נז) ומים תכן במדה ר"י בר"ש אומר אפילו מים שיורדים מלמעלה לא נחנו אלא במדה הה"ד כי יגרע נטפי מים וכתיב ונגרע מערכך וכו' אדם הי' משוקל חציו מים וחציו דם בשעה שהוא זוכה לא המים רבין על הדם ולא הדם רבה על המים ובזמן שהוא חוטא פעמים שהמים רבין על הדם ופעמים שהדם רבה על המים ונעשה מצורע הה"ד אדם או דם עיי"ש. ונראה בהקדים לפרש מאמר תמוה במס' חגיגה דף ה' שדרשו אקרא ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה, מקום יש לו להקב"ה ומסתרים שמו מאי מפני גוה מפני גאותן של ישראל שניטלה מהם וניתנה לאוה"ע, כי אם אמנם שהגאוה היא ממדות הפחיתות וכל איש ירא ה' צא יאמר לה וירחיק ממנה בכ"ז לפעמים טוב לפני האלקים לא ימלט מאחוז בה קצת והוא כמ"ש ביהושפט ויגבה לבו בדרכי ה' ואמרו נהוג נשיאותך ברמה זרוק מרה בתלמידים שאם צריכים ללחום מלחמת ה' נגד הקמים אז צריך ללבוש גאות ולהתאזר בעוז להכניע קמים אבל אם גם אז ישפל רוחו ודעתו לא ברוח ענוה כזאת דעת ויראת ה' ע"כ אז"ל חביבים ישראל שנקראו בנים למקום חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום. דהך סיפא נראה לכאורה כמיותר. אבל הכוונה שישראל עושה חיל אם נודעת להם והם יודעים בעצמם ומכירים את מעלתם שהם זרע ברך ה' וכמ"ש במדרש על קרא וירא את ישראל שוכן לשבטיו אמר בלעם מי יכול לעמוד באלו שהם מכירים יחוסיהם. וכבר פירשתי בפ' הקודמת דר"ל אחרי שהם יודעים חין ערכם ומעלתם ע"כ חי' יחיו חיי האושר והמוסר כראוי להם. והנה מה שבזה"ז בעוה"ר רבים מאחב"י פורצי גדר וגבול התורה ואת עול המצות ינתקו מעל צוארם בודאי צר לנו עליהם עד מאד כי כרות יכרתו מארץ החיים מעץ תוה"ק אבל בכ"ז לא יזיק כ"כ לאילן המבורך כי אם העלים הנובלים יפלו מעל העץ עי"ז לא יוגרע ערך השורש והוא עומד במקומו ככחו אז כחו עתה. אבל מה שגם היראים ושלמים המחזיקים בתורת ה' יבושו מפני המלעיגים להראות לעין כל אשר רוח ה' נוססה בקרבם. זהו רע ומר מאוד. ותחת אשר מהראוי שהרשעים הפוקרים יבושו וידמו ויהיו במחשך מעשיהם ולא יראו החוצה. המה יגלו נבלותם ופחזותם לעין כל ועולם הפוך ראיתי שהצדיקים שהי' להם להאיר ולהזריח את צדקתם ותומתם בגלוי ופרהסיא כמ"ש במדרש ויקרא אלקים לאור יום אלו מעשיהם של צדיקים ולחשך קרא לילה אלו מעשיהם של רשעים שהצדיקים לא יחתו מפני כל כ"א השמש בצהרים תבוא עליהם וטהרו. והרשעים הי' להם להטמן במחבוא במסתרים בחורים וסדקים למען לא יובדקו לאור הנר. ועתה בעוה"ר נהפכה השיטה הרשעים לא יבושו ולא יחפרו והצדיקים יכלמו להודיע ברבים שהמה נאמנים לה' ולתוה"ק וזה רע ומר מאוד אחרי שהרשעים רואים שהצדיקים אין להם לב גבור ורוח אמיץ להרים נס התורה להתנוסס נגד כל הקמים לערות יסודי תוה"ק עי"כ הם מוסיפים כח וחיל רוח עריץ לשבר גבעות האמונה ולפוצץ