לוח ארז חלק ב רמה

בחושה אז לא ירצה עוד ללמוד המדות הטובות, כי יאמר מה לי להיטיב דרכי אחרי שעלובה העיסה שהנחתום מעיד עלי' כנ"ל וז"ש כשם שיצירת אדם אחר בהמה וחי' ללמדנו כנ"ל. ע"כ גם תורתו כלומר מה שמלמד אותנו לידת האדם. זה יבוא רק אחרי תורת בהמה. היינו אחרי שכבר למדנו להועיל ולהיטיב מדותינו ע"י הבהמות אז נשכיל ג"כ מלידת האדם שבא מאשה כי תזריע

ובדרוש להזכרת נשמות באחרון של פסח אמרתי לפרש בזה ולתת טעם למה ממתינים מלהזכיר נשמות עד יום אחרון של חג. הלא א' מטעמי הזכרה הוא שע"י שנזכור יום המיתה לא תהי' שמחתנו ביו"ט שמחת הוללות וסכלות לפרוץ גדר ולעבור גבול כי זכירת יום המיתה היא תשקיט ולא תרשיע. וא"כ הי' לנו להזכיר ביום ראשון של חג למען יהא מכאן ולהלן חושבנא לחשב עם קונו כי סופו למות וליתן דין וחשבון. ולפי הנ"ל ניחא עפמ"ש במדרש (תהלים פ) גפן ממצרים תסיע מה הגפן הוא חי ונשען על עצים מתים כך ישראל הם חיים וקיימים ונשענים על המתים אלו האבות. ונ"ל עפ"ז המשך הפסוקים בתהלים שם. אלקים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה פנית לפני' ותשרש שרשי' כי לכאורה יפלא למה הוריש ה' גוים מלפני ישראל להושיבם במקומם הכי לא היתה ארץ בלתי נושבת עדיין בימים ההם ואותה יבחר הקב"ה להושיב עלי' את ישראל ומדוע הושיבם דוקא בארץ לא להם לגרש גוים מפניהם. אבל באמת ישרים דרכי ה' כי מלבד שארץ אבותינו היא לבדה היתה מסוגלת להיותה ארץ צבי לכל הארצות טבור הארץ אגן הסהר מציון מכלל יופי. עוד מטעם נוסף היתה נסבה מאת ה' לעקור גוי וממלכה ולנטוע ישראל תחתיו במקומו למען יהי' נגד עיניהם תמיד לילך מישרים לבלתי סור ימין ושמאל מדרך המוסר למען לא תקיא אותם הארץ כאשר קאה את הגוי אשר לפניהם ולמען יהי' מוסר זה נגד עיני ישראל תמיד הושיבם בארץ אשר גירש את יושבי' משם בעבור רוע מעלליהם ומזה ילמדו תועים בינה ויקחו מוסר לבלתי עשות כמעשיהם., וע"ז נאמר ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו. הדברים מבוארים שרק ע"כ נתן להם ארץ גוים אשר עמלו בו לאומים וגירש אותם מפניהם ולא הושיבם לבטח בארץ אשר לא נאחז בו עדן גוי מעולם. למען שיהי' על פניהם תמיד לימוד מוסר שישמרו חקותיו ותורותיו לבל תקיא אותם הארץ כאשר קאה את הגוי אשר לפניהם. והנה אם ישראל היו יוצאים ממצרים בזכות עצמן שנצרפו כ"כ בכור הברזל עד שצדקתם עמדה להם. א"כ שהיו עומדים בעת ההיא במעלה גבוהה ורמה כ"כ לא היו צריכים לבוא אל ארץ גוים אחרים למען יהי' להם מוסר על פניהם. כי הלא אין צריכים כ"כ ללמוד מוסר תמיד לבל יליזו מדרך הישר אחרי שכבר היו מושלמים בתכלית האפשרי אבל אחרי שרק גפן ממצרים תסיע כפי' המדרש בזרות האבות אבל הם בעצמם היו גוי מקרב גוי הללו והללו עובדי ע"ז. וכיון שמקורם איננו טהור יש לירא שבכל עת ועונה יסורו מאחרי ה'. ע"כ הוצרך לגרש גוים מפניהם וליטע אותם בארץ לא להם למען ישימו נגד עיניהם תמיד שאם יעזבו את ה' ח"ו אז כגורל הגוים אשר לפניהם עליהם תבוא. והוסיף לפרש מה שגאלם ממצרים לא הי' בזכות עצמם כי הם כבר השחיתו התעיבו עלילותיהם רק בשביל ששרשם וגזעם ממקום קדוש יהלך והם בני אבות קדושים. ע"כ הש"י לא פנה אליהם באשר הם במעמד רע ופרוע אז כ"א פנית לפני' הש"י פנה א"ע לראות בעין חמלה על הקדושים אשר בארץ שהיו לפניהם ותשרש אותם בארץ הקדושה לא בעבור שהי' פריים קודש הלולים רק בשביל שרשי' על שהי' נצר פורה מגזע ישרים אל זה הביט הש"י בגאולתם. וכבר כ' לעיל פ' בשלח שתשועה