לוח ארז חלק ב רלז

אמנם עיקר אגרא ותכליתו של הספד הוא דלויי כלומר מה שמלוה את האדם אל ביתו ואל עבודתו היינו המחשבות הטהורות שנתעורר להם ע"י ההספד והם אשר ילווהו כל ימי חייו. עוד י"ל כי כ"ז שעומדים אנשים במחוגה סביב ואין מחסור מהם יוכלו לעמוד כמו שירצו בדוחק או בריוח. משא"כ כשנחסר אחד מן המחוגה אם רוצים להשלים את הנחסר למען לא יהי' פרצה וריוח ביניהם אזי צריכים לקרב א"ע אחד אל אחד למען יחדיו ידובקו. כמו כן כשמת ח"ו אחד מן בני החבורה מהצורך להתקרב יחדיו באהבה וחיבה כדי להשלים את הריקות אשר נתהוה עי"ז במחול החברים. וזהו מוסר אל השלום. ומצינו הפעם ילוה אישי מלשון חיבור. וז"ש אגרא דהספידא ועיקר תכליתו הוא דלויי שיתחברו הנשארים יחדיו. והנה כשאחד מת בחצי ימיו ח"ו הוא בעון הצבור כמאז"ל הקב"ה נוטל צדיק אחד מביניהם ומכפר עליהם. ויש להמליץ ע"ז כל דבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא היינו כשאחד הי' בכלל ובחברת העדה ופתאום ח"ו יצא מן הכלל ונעדר מהם לא ללמד על עצמו יצא שזהו רק ע"י חטאו בלבד רק הכלל כולו חטאו והוא קרבנם. וידוע שהקרבן אינו מכפר אלא עם תשובה ע"כ לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו ע"כ מיתת צדיק אינו מספר רק כשיודעים העם שלא מת הצדיק בחטאו רק נלכד בשחיתות עונותינו ועי"כ ישובו משא"כ אם אומרים שרק בחטאו מת לא יתעוררו אל התשובה. וז"ש ונסלח לכל עדת בנ"י רק באופן זה מיתת צדיק מכפרת אם יודעים כי לכל העם בשגגה ולא הוא חטא ובעוונו מת רק לכל העם היא השגגה והחטא ויקויים בנו כשם שבגדי כהונה מכפרים כך מיתת צדיקים מכפרת כי הבגדי כהונה אינם מכפרים רק בשעת לבישת הכהן אבל לא בעת שמונחים בקופסא כמו כן במיתת צדיקים אינה מכפרת רק אם נלבוש את בגדי הקודש אשר היו עליהם והמה צדק אזור לבושם ויראתם חתולתם אז יכופר לנו ותהי נשמת רבינו צרורה בצרור החיים

ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם. כי לכאורה הי' מקום לטעות שכל מה שעשו משה ואהרן לעם לא עשו בכח ה' אשר האציל עליהם מהודו כ"א ח"ו רק רוח מבינתם יחלוף לנהל את העם כפי שכלם ותבונתם וא"כ בזה יוגרע כבוד ה' ח"ו שלא הוא ית' הנוהג כצאן עמו רק משה ואהרן. אבל אחרי ראינו כי בכל פעם שעשו פעולת צדיק לחיים לברכה הוצרכו מקודם ליכנס אל אהל מועד למען יערה אליהם רוח ממרום ושפע קודש יינקי למען יוכלו ולברך את העם והם היו רק הצנור אשר על ידם תבוא לישראל ברכת טוב זה הקב"ה א"כ כבוד ה' על מקומו כי עין בעין ראו בנ"י כי משה ואהרן רק האמצעים סולם מוצב ארצה וראשם מגיע השמימה. וז"ש אחרי שמשה ואהרן הוצרכו לבוא מתחלה אל אהל מועד לקבל שם השפע מגבהי מרומים ואח"כ ויצאו ויברכו את העם ממה שהאציל עליהם מקור הברכות ע"כ וירא כבוד ה' אל כל העם ראה כל העם כי כבוד ה' שוכן עליהם חופף כל היום

ויצאו ויברכו את העם פרש"י אמרו ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ויהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. י"ל עפמ"ש בפ' ותכל כל עבודת משכן אהל מועד ויעשו בנ"י ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו ובמדרש והיכן צוה ועשו לי מקדש. כי היל"ל ויכלו מאי ותכל דקאמר אלא שמרמז כמו במעשה בראשית נאמר ויכולו שנעשו בלא עמל ויגיעה כמו כן במעשה המשכן לא עמלו ויגעו בעבודה כ"א ותכל מעצמו וכמ"ש במק"א שע"כ נאמר בפ' ויקהל ששת ימים תיעשה מלאכה בבנין נפעל שנעשית מעצמה וישראל לא עשו אלא שנדבו רצונם הטוב ומחשבתם הרצוי' לשמים כוונתם זו היתה משלהם. והוא כמו שצוה ה' את משה