לוח ארז חלק ב רלה

טרם יבוא יום הנורא אשר אויבים באי שערי' כבר מאז ומקדם יתנו בקולם קול עוז. ובזה פירשתי מאמז"ל במס' סוטה ספ"א. כשמת מ"ר אמר הקב"ה מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי אין. והכוונה ע"פ הנ"ל שאם האדם לוחם נגד השונא בעת שהוא מתחיל להתקומם עליו אז קל לנצחו כי כל סכנה שאדם עומד לנגדה ואינו ממתין עד שתגדל למעלה ראש יוכל לגבור עליו משא"כ אם ממתין מללחום נגד האויב עד שעולה למעלה אז אין תרופה למכתו כי כבר גדל והצליח מעשה שטן. וכמ"ש הוא ישופך ראש כנ"ל. ואמרתי לפרש מדרש פליאה הובא בדמש"א בפרשת משפטים ובס' פרי העץ וז"ל לא תטה משפט אביונך בריבו מכאן ליין נסך שאסור מן התורה כי חז"ל תקנו גדרים וסייגים לתורה כדי שלא יבוא לעבור על דברי תורה מפני שהבינו שאם תבוא התאוה להסיתו לעבור על דברי תורה אז קשה לנצחה ומה יודע מה יולד יום כמ"ש ואל תביאני לידי נסיון. ע"כ יעצונו בחכמתם לפני התגלע הריב נטוש. כלומר שלא יבוא האדם לידי כך שיצטרך להלחם ביצרו סחור סחור לכרמא לא תקרב. וע"כ הרחיקו מדבר המביא לידי עבירה שעי"כ הוא ניצול ממלחמה הכבידה אחרי שלא יבוא כלל לידי כך לעבוד על ד"ת כי הגדר הוא סייג לבל יקרב לנגוע בהר התורה. והנה היצה"ר נקרא אביון התאב ומתאוה לכל דבר. וזה שרמז הכתוב באמרו ידעתי גם ידעתי שלא תוכל להטות את משפט התאוה שהיא אביונך בריבו אם כבר רב ולוחם אתך אז א"א להטותו עוד לתחיי'. ע"כ להשמר מהמלחמה עשו חכמים גדרים וסייגים ע"כ מכאן רמז ליין נסך והכוונה אסתם יינם כמ"ש בס' פה"ע הנ"ל גזרו על יינו משום בנותיהן כי אם תמתין עד שיבוא היצה"ר להסיתך שתקח מבנותיהן לא תוכל עוד להטותו לטוב ע"כ לפני התגלע נטוש כנ"ל. ואמנם גדולי הדור המה החכמים הרואים את הנולד ואינם ממתינים מללחום נגר שונאי הדת עד שנראה הנגע ונגלה רשעתם לעין כל כ"א עוד בטרם תצמח הרעה בעוד רק חושבים מחשבות רעות כבר בעת ההוא יכינו א"ע לעמוד נגדם ואז ה' בעוזרם שיוכלו לכבשם. והנה בקרא נאמר קמה אלומתי וגם נצבה. הרי שקימה נאמר מי שמקים א"ע ממושבו. ונצב הוא שעומד על מעמדו. והחילוק בין מרעים לפועלי און הוא כי מרעים הוא מלשון רעיון ורעות רוח המה הרשעים אשר לא גלו עוד את מצפינם רק, חושבים בסתר להדיח אבל פועלי און הן המה אשר כבר איגלו בהתייהו לעין כל. וזה שהספיד הקב"ה במיתת מ"ר שהי' חכם לראות את הנולד מי יקום לי עם מרעים מי יקים א"ע כבר בהיותם עוד עוד בבחינת מרעים בעוד הם רק חושבים לעשות רע ועי"כ יוכל אח"כ להתיצב עם פועלי און שהם כבר פועלים את אשר יזמו לעשות

וכי תאמר למה זה אנו עורכים מלחמה נגד הפושעים הלא השלום אהוב מן הכל והלא טוב יהי' להעמיד השלום בין אחים שגם הצדיקים ירפו מעט ויניחו זעיר שם זעיר שם לקלי הדת למען יושבת מרון ומריבה בין אחים יפריא לשורש פורה ראש ולענה. אבל גדולינו לא כן עושים הם מפריעי שלום ובשביל דבר קטן הבערה לחלק יוצאת. ע"כ הבוערים בעם יאמרו על ראשינו ומנהלינו על אשר לא יתרצו לפשר כ"א מעמידים הדת על תלו בכל חקותיו והלכותיו אחת מהנה לא נעדרה שהם אנשי ריב ומדון בעלי מצה ומריבה. אולם אך הבל יהמיון הדוברים כזב כזה על המאורות הגדולים אשר לאורם נסע ונלך כי הם באמת ת"ח מרבים שלום בעולם המה מלאכי השלום אשר כל אוצרות וסגלות מלכים כנבלי חרס בעיניהם נגד גודל יקר ערך השלום החביב להם מן הכל והם מקיימים בעצמם כורתי בריתי עלי זבח. אם יוכלו לקיים ברית השלום אז בלב שלם ובנפש חפצה המה מקריבים חלבם ודמם על מזבח השלום והשלוה. אבל דבר אחד יש מה שנחשב בעיניהם עוד יותר מן השלום עד שלא יוכלו