לוח ארז חלק ב רלד

כחו כאיש גבורתו. וכי תאמרו מה לנו לזעוק על המלך שהלך מאתנו הלא כל איש מישראל האוהב את דתו ילחום כמוהו נגד אויבי התורה. הלא כל איש ישראל יתגבר כארי יתנשא וישפוך דמו כמים לבל יחמסו ממנו אוצר התורה. א"כ מה לנו להתאונן כ"כ ינוחם יסתר מעינינו בסילוקן של צדיקים וגדולי ישראל. על זה אשיב הן אמת שכולנו היינו מוסרים נפשנו אם היו טורפים ממנו היקרה מפז ומפנינים. אבל אנו חלושי הראות לא ידענו הסכנה טרם תקרב אלינו להמית ח"ו רוח התורה מקרבנו ואם יקומו פריצים לפרוץ פרצה קטנה בחומת בית ישראל היא התוה"ק אשר היא כחומת אש סביב לנו. אז רגילים אנו לומר הלא דבר קטן הוא מה שהפורצים רוצים להרוס מנהג או חק ונימוס אשר אין תלוי בו עצמית התוה"ק ולמען השלום נחשה ונשקוט ולא נעמוד כנגדם ביד חזקה ובחימה שפוכה. רק כי יבואו למאס ראש פנה ועיקר דתינו אז נלחם כנגדם מלחמת חובה עד החרימם אבל בשביל דברים קלים שאין עיקרי הדת תלויים בם לא נצא מיד שלופי חרב נגד אחינו מנדינו. אך באמת לא כן הוא כי אם נמתין לעמוד נגד המהרסים עד שיעפילו לעלות ההרה הר ה' לנתוש ולנתוץ דברים התלויים ברומו של עולם אז כבר עבר הזמן המוכשר לעמוד כנגדם כמ"ש הקב"ה לנחש הוא ישופך ראש כ"כ הוא בנחשים ועקרבים המחטיאים את ישראל רק אז נוכל להתיש כחם וחילם אם בראש תיכף בהתחלה נעמוד כנגדם. חבל ואתה תשופנו עקב אם נמתין עד העקב והסוף אז ח"ו הנחש יגבר. וכמו שפירשתי פ' בשה"ש אני חומה ושדי כמגדלות. כי כל ישראל בחזקת כשרות ואם יבוא עליהם ח"ו אויב ה' ומבקש להדיחו מאחרי ה' ישים נפשו בכפו ויקריב חלבו ודמו על מזבח האמונה הטהורה כמ"ש עליך הורגנו כל היום אבל כ"ז רק אם כבר באו אויבים בשערי התורה אז יבינו כי בנפשם הוא וילחמו מלחמת קנאת ה' צבאות בעבור תוה"ק ואם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. אבל אם רק שועלים קטנים המחבלים יבואו רק לפרוץ פרצות בגדרים וסייגים שגזרו חז"ל או רק במנהג ותיקון. לא ידעו ולא יבינו עוד כי הסכנה קרובה ויאמרו מה לנו עוד להתעשת הלא די' שעתה לעת שיקומו שונאי ה' להרוס עקרי הדת ח"ו אז נתקומם עליהם להשחיתם עד חרמה. לא כן גדולי ישראל אשר עיניהם צופיות למרחוק ויודעים מקדם אשר יעשה באחרית הימים ואם הפוקרים לע"ע רק לדבר הנראה קל יבוזו הוא שורש פורה רוש ולענה שמהקלות יבואו אל החמורות. ע"כ המה אינם ממתינים מללחום מלחמת חובה עד שיבואו מים עד נפש לערות יסודי התורה. כ"א אחרי שלפתח חטאת רובץ. ר"ל מיד בתחלת התקוממותם על הקלות רובץ חטאת ועון לפרוץ בחמורות. ע"כ ימהרו ויחישו מעשיהם לכלות קוצים מן הכרם בטרם ישחיתו כל חלקה טובה. והנה החומה בעיר מבצר יעמדו אצלה אנשי חיל חמושים ומזויינים לעת מצוא שיבואו האויבים ללחום שמה. אבל בטרם יקרב אליהם השונא לא יעשו מאומה. לא כן הצופה העומד במגדל המבצר הוא רואה למרחוק ובטרם יקרבו אנשי המלחמה השערה המה כבר יעירו ויעוררו את העם להקהל ולעמוד על נפשם ולהיות מוכני למלחמה. וז"ש כנסת ישראל הן אמת שאני חומה ואם יבואו צרים ואויבים להלחם בו לשלול ממני כלי חמדת התורה אז אני נצב כמו חומה בצורה והכני מוכן ומזומן לעמוד נגד כל הקמים עלי בכל כחי ועוצם ידי אבל רק בעת אשר כבר יקרבו עלי מרעים לאכול את בשרי אז ארדפם ואשיגם אבל לידע מקודם את אתי מרחוק זאת אין אתי. רק החכמים הם רואים את הנולד מה יולד יום הבא. ע"כ שדי המה החכמים אשר ממקור חכמתם וצדקתם יניקוני דבש מסלע התוה"ק אשר עינים להם לראות מרחוק. המה דומים כמגדלות בנויים לתלפיות אשר הצופה עומד עליהם להזהיר את העם עוד