לוח ארז חלק ב רלב

מו"ה שמעון סופר ספרא רבא דישראל הכ"מ האב"ד ור"מ דק"ק קראקא אשר קוננתי עליו ער"ח ניסן תרמ"ג ביום אשר הושם לחוק מח"ק לדרוש מידי שנה בשנה

בפרשתנו קראנו ממיתת בני אהרן ואיתא במ"ר באחד בניסן מתו בני אהרן ומפני מה מזכיר מיתתן ביוה"כ לומר לך מה יוה"כ מכפר אף מיתת צדיקים מכפרת. וע"כ בער"ח ניסן שאנו קרובים לזמן הזה אשר בו מתו גדולי עולם עת לבכות על כל הצדיקים שנפטרו בשנה זו. ובפרט על אנשי ח"ק אשר עליהם נוכל לומר כמו על נדב ואביהו בקרבתם לפני ה' וימתו ואיתא במדרש שמתו במקדש. כ"כ יש לקונן היום על אנשי הח"ק שמתו ג"כ לפני ה' במקדש בעודם עושים את עבודת הקודש אשר עליהם להתעסק בג"ח עליהם נוכל לומר וימותו לפני ה'. ועוד מטעם אחד העת ההוה מסוגל להספד אחרי כי עיקר הספד להחזיק אמונתנו בתחה"מ כמאמר רב אחים הספידא דהתם קאימנא כי אם היינו חושבים ח"ו שהמתים כלו תמו ונכרתו ואבדה כל תקוה לשוב ולחיות אז מה לנו לבכות חבל על דאבדין ולא משתכחין אבל אחרי שאנו יודעים שגם לאחר מיתה חיים הצדיקים בעולם הנשמות ע"כ לן יאות למבכי עליהון. וכמ"ש גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחוזת קבר. ר"ל בשביל שאני מאמין באמונה שלימה שהאדם בעוה"ז גר בארץ אבל בעולם הנשמות תושב והוא מתחלה גר ואח"כ תושב. א"כ עיקר זריחת שמשו הוא אחרי בוא שמשו בעוה"ז. ע"כ אני מכבד את הנפטרים כי יום מיתתו הוא יום לידתו בעוה"ב. וז"ש הספידא יקרא דשכבי ויקרא דחיי. כלומר ע"כ אנו מספידים את המתים שהלכו לעולמם כי בזה אנו מורים דשכבי חיי. רצ"ל אף שמתו עלי ארץ בכ"ז יתהלכו לפני ה' בארצות החיים והוא יקרתם שאף שהם שכבי מ"מ יתרם בחיים. וע"כ בניסן שהוא חודש האביב ואנו רואים שכל הטבע וכח הצמיחה אשר מתה בחורף תחיי' מחדש. מתו בני אהרן לומר כשם שהטבע תחי' מחדש אחר גויעתה כמו כן הצדיקים אור חדש עליהם יאיר ויופיע. וזהו ויציצו מעיר כעשב הארץ. כמו העשב אשר מחדש יצמיח בימים האלו כמו"כ הש"י יפרה מחדש את הצדיקים שאבדנו. מכל אלה הטעמים מצאתי א"ע מחוייב לדרוש היום מילי דהספידא

ואחרי שהראנו שהיום הוא עת ספוד לקונן על מיתת צדיקים בכלל נבוא על העין בעינים זולגות דמעה ובלב נשבר קרוע ומורתח לבכות בדמעות שליש על ראש השלישים אשר השליש את שנותיו והקדישם לתורה ועבודה וגמ"ח. וכל בשליש מזויין ללחום מלחמת ה' צבאות עפר ארץ כי שב לעפרו ורוחו הטהור עלה בסערה השמימה תשובתו הרמתה כי שם ביתו הוא הלך למנוחות ואותנו עזב לאנחות על האי סופרא דבלי בארעא קא בכינא. ה"ה אדוני דודי רב האי גאון בעל הלכות גדולות צדיק וקדוש. רבא דעמי' ומדברנא דאומתי' גליי' לדרעי' ונפל נהורא כקש"ת מו"ה שמעון זצוק"ל איתא במ"ר גבי מיתת בני אהרן. זש"ה אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו (איוב) בני אהרן לא היו דומין למטהו מטהו נכנס יבש ויצא לח ובני אהרן נכנסו להקריב ויצאו שרופים. אף אנו נאמר לזאת יחרד לבי על השמועה הרעה נהיתה לנו הלא תדעו כי שר וגדול נפל היום בישראל הוא רבינו הגאון זצוק"ל. עליו יש לקונן הוי אדון. על במותיך חלל. כי הוא הי' עומד לנס עמינו אהוב למעלה ונחמד למטה ראש המדברים בכ"מ. ועתה אהה איך שודדנו כי פתאום בא השודד וגזל מאתנו צבי תפארתנו רוח אפנו משיח ה' אשר אמרנו בצלו נחי'. וי"ל עליו כי בא השמש בצהרים כי עוד לא הגיע לימי הזקנה ושיבה עוד לא הגיע לערבי ימי חייו כ"א רק בצהרים הי' וכבר בא שמשו וטהור גברא אשכל הכופר דודי לי יש לי לקונן עליו כאמרם איש שהכל בו תורה גדולה וחכמה. ועתה דודי ירד לגנו ללקוט שושנים הוא