לוח ארז חלק ב רכט

להביא מן ההדיוט. אע"פ שהש"י בעצמו יוכל להבעיר אש האמונה בקרב לבות האנשים לבלי יכבה. בכ"ז החוב עלינו ג"כ להבעיר את הבערה בלפיד אש דת. וכמו כן מצינו ביציאת מצרים הגם שהש"י הוציאם בידו הגדולה עכ"ז וחמושים עלו בנ"י כי רצונו ית' בכל ענין שאנו נעשה את שלנו והוא ית' יעשה את שלו לשלוח ברכה במעשינו וזו תשובה לשאלת הרשע לכם ולא לו להקב"ה העבודה הזאת כנ"ל ותשובתו בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים אע"פ שה' עשה לי בכ"ז גם אני הייתי צריך לסייע כי כן רצונו ית' וכמו כן בענין העבודה כאמור

זאת תורת העולה היא העולה. במ"ר משל למלך שהביא לו אוהב כלכלה של תאנים וחבית של יין א"ל זהו דורון א"ל זהו לפי שעה אבל כשתבוא לפלטרין שלך תראה במה אכבדך כך א"ל הקב"ה למרע"ה זאת תורת העולה א"ל מ"ר זו לפי שעה אבל כשתיטיב ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים. והמדרש הזה צריך ביאור. וי"ל עפמ"ש גדולי האחרונים בענין אם אנו רשאים בזה"ז להקריב קרבנות דקדושה ראשונה קידשה לעתיד לבוא וכבר דיבר מזה זקני הגאון מהרע"א זצ"ל בתשובותיו וזקני הח"ס וש"ב הגאב"ד דק"ק מט"ד זצ"ל בראש ספרו חתן סופר ולדעתי מהא דארז"ל זאת תורת העולה כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה מוכח דאין אנו רשאים להקריב בפועל ממש. והטעם נראה עפמ"ש במקום אחר שהקרבנות שאנו מקריבים לה' יש בם לכאורה ח"ו צד פחיתות כבודו ית' כמ"ש האוכל בשר אבירים. רק בזמן שבהמ"ק הי' קיים והכהנים בעבודתם היו כ"כ קרובים לה' שהיו מבינים קדושת הקרבנות וסודם ועשו עבודתם בשלימות הכוונה עד שהי' הקרבן לרצון לפניו ית' ולא הי' בו צד פחיתות כבוד ח"ו. אבל מעת שגלינו מארצנו ושמם שכלנו ואין אתנו יודע עד מה להשיג גודל קדושת הקרבן וסודו א"כ נשארה השאלה למה לי רוב זבחיכם. והנה אם המלך בהיכלו מסובב משריו ועבדיו הפרתמים ביקר תפארתו אז כשמקריבים לו דורון אף שהוא נאה ומהודר אין זה פחיתות למלך שיאמרו הבריות שהוא נצרך לדורון זה כי הלא נגד כבודו הגדול שרואים זיוו ותפארתו בהיכל כבודו ידוע כי כל הדורונות כלא חשובים רק המה להראות לו אות אהבה וכבוד. לא כן אם המלך בשוק ואין שריו ותפארתו סביבו אז אם יתנו לו דורון יקר הערך יוכלו לטעות שהוא נצרך לו מאחר שאין נראה כעת גדולתו ותפארתו אבל אם נותנים לו דבר שאינו חשוב אז לא יוכלו לטעות בזה כי יודעים שאין לו צורך בזה רק הוא לאות כבוד. וז"ש משל למלך שהביאו לו רק כלכלה של תאנים שהוא פחות הערך אמר המלך זה דורון. א"ל לכשתבוא לפלטרין שלך אז אוכל ליתן לך דורון יקר הערך בלי שיטעו שאתה נצרך לו. כמו כן אמר הקב"ה זאת תורת העולה היא העולה. מדוע רק עוסקים בתורת עולה ולא מקריבם ממש. ויהי כמשיב כמשל הנ"ל זו לפי שעה אין אנו רשאים עתה להקריב ממש כי מפני קוצר שכלנו יהי' בזה ח"ו פחיתות כבוד אבל כשתבנה חומות ירושלים ותרבה הדעת אז בעלותנו לציון ברנה נקריב קרבנות ממש

וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לה' אם על תודה יקריבנו. במדרש הה"ד זובח תודה יכבדנני יכבדני אין כתיב כאן אלא יכבדנני בין בעוה"ז בין בעוה"ב. ושם דרך אראנו בישע אלקים. הכוונה כי אין רצון הש"י להשפיע לכל איש ואיש שפע ברכתו מיראה פן ישמן ויבעט ויטוש אלוק עשהו אבל אדם שמכיר בטובת הש"י ויודה לו על כל תגמולוהי עליו. לו נאה ויאה להשפיע ולהריק עליו ברכות מעל כי הוא יכבד להקב"ה גם בענייני עוה"ז כי הוא אוכל לשובע נפשו הרוחניית. וז"ש זובח תודה שמודה ומהלל להש"י על כל הטובות אשר גמלו זה יכבדנני בין בעוה"ז בענייני עוה"ז בין בעוה"ב וע"כ הוא ג"כ משים לו