לוח ארז חלק ב רכב

להיות כפוי טובה ולעבור על מצות שבין אדם לחבירו ולסוף ניסת למרוד ח"ו בה' ובתורתו וכמו כן ירדו בנ"י ממדרגה למדרגה מתחלה שחטו שעיר עזים ובגדו באהבת אח עד שלבסוף עשו להם עגל מסכה. ולפי האמור אם אדם חוטא כסדר אז התשובה קשה. וז"ש הת"כ אתם יש בידכם בתחלה ובסוף היינו שיררתם מן הקל אל החומר ע"כ חטאתכם כבדה וצריכים אתם לכפרה יתירה

במס' נדרים. ר"ש אומר מנין שלא יאמר אדם לה' חטאת לה' עולה ת"ל קרבן לס' הכוונה כי אם אנו עושים מצות ה' בכל מאמצי כחנו ביגיעה והפסד ממון לא נאמר כי לה' ולתועלתו עשינו כל אלה כי מה בצע לו ית' בכל קרבנותינו כמאמר הנביא למה לי רוב זבחיכם יאמר ה' ר"ל מה תועלת יגיע לי הלא כל התועלת לכם כי ע"י עבודתכם תקרבו עצמכם לי לשמי לרצוני שתקבלו אהבתי אליכם. וז"ש לא יאמר לה' עולה כלומר לה' ולתועלתו הבאתי הקרבן וע"ז נאמר קרבן לה' שע"י עולתך תשיג להתקרב לה' וא"כ לא לו העולה והחטאת כ"א לך להנאתך

וקרבו וכרעיו ירחץ במים וגו' אשה ריח ניחוח לה'. כי אין די לאדם בעשותו מצות ה' בלי כוונה רק כמצות אנשים מלומדה במחשבה בלתי זכה וטהורה כי רחמנא לבא בעי ומצוה בלי כוונה כגוף בלי נשמה והטעם גלוי אחרי שאין הש"י נהנה מגוף המצוה ואם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח ורק רצונו של אדם זהו כבודו של הקב"ה שהאדם עושה ברצונו הטוב ובחשקת לבו למלאות רצון קונו וע"ז נאמר ריח ניחוח לה' כמו הריח העולה מדבר הנותן ריח שאין המריח נהנה מגוף הדבר רק מהריח העולה כן אין הקב"ה נהנה רק מריח הטוב הוא מחשבה וכוונה זכה העולה ממעשה המצות. וז"ש וקרבו וכרעיו ירחץ שלא די אם הכרעים אשר בהם ילך לעשות צדק יהיו נקיים ולבו בל עמו כ"א גם הקרב ולב יהי' בעזרו בעשותו את מצות ה' ונתן טעם לזה ריח ניחוח לה' שלא רק גוף העשיי' ימצא חן וחסד לפניו ית' כ"א ריח המחשבה הטובה היא אשר בה יתרצה העבד אל אדונו ית"ש

כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' כי ארז"ל ושמרתם את המצות מצוה שבאה לידך אל תחמיצנה וא' מתנאי המצוה לעשות בזהירות וזריזות כי בעצלתים ימך אם מתעצל בעשיית המצוה וחושב מחשבות ערי יעשנה בתוך כך בא השטן ויצה"ר להפריעו מעבודתו ואם גם האדם מתגבר עליו ועושה המצוה שלא ברצון יצה"ר על אפו ועל חמתו מ"מ טוב מזה אם גם מלאך רע בע"כ יענה אמן והיינו שגם הוא יהי' שר המסכים על המצוה והוא ע"י שעושה המצוה בזריזות זו תחבולה נפלאה בטרם יעלה על לב השטן לעכב ימהר האדם ויחיש מעשהו לטובה לא כן אם ימתין ויתרשל בתוך כך גם השטן עומד על דעתו למנעו מדרך טוב ואם גם בכ"ז יגביר עליו מ"מ הלא טוב מאוד אם גם היצה"ר יסכים גם הוא. והנה שאור ודבש הם כינויים ליצה"ר המחמיץ וממתיק את תענוגי העולם ע"כ אמר כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ לא תחמיצו את המצוה בעשותם אותה להמתין ולהתרשל הרבה והטעם כי אם גם לאחר הישוב והמתנה תעשה אותה בכ"ז הלא בתוך כך יתעורר היצר סוכן להפריעכם מעבודת הקודש ועי"כ עכ"פ היצה"ר לח יסכים בעשיית המצוה וא"כ כל שאור ודבש לא תקטירו ממנו אשה לה' מהם ומהמונם לא יהי' להם חלק ונחלה בעבודת הקודש ומה טוב ומה נעים שגם השאור והדבש גם מהם תהי' המנחה לה' ועפ"ז י"ל מדרשם ז"ל פ' בא. ואכלתם אותו בחפזון בעוה"ז בחפזון אבל לע"ל נאמר כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' כי להורות ע"ז שצריך לעשות המצוה במהירות ובזריזות צוה הש"י שיאכלו את הפסח בחפזון ובזריזות וממנו נקח לעבוד את ה' בכל המצות