לוח ארז חלק ב ריז

שדרשו קימו וקבלו קיימו מה שקבלו כבר היינו התורה ודרשו ג"כ קיימו למעלה מה שקבלו למטה וכבר העירו התוס' בסתירת דרשות אלו. ולהנ"ל יש ב' מיני ג"ח א' הוא ג"ח בממונו והוא למטה במדרגה ויש ג"כ ג"ח גדולה וטובה הימנו והוא ג"ח לעצמו שגומל נפשו איש חסד. והנה משלוח מנות ומתנות לאביונים הוא רק בממונו אבל הם קבלו ג"כ עליהם לעשות גם ג"ח המעולה והוא ג"ח בנפשו. וזהו קיימו למעלה היינו ג"ח העליונה כמו שקבלו למטה הוא ג"ח בממון שהוא למטה הימנה. ועי"כ קיימו מה שקבלו כבר היא התוה"ק כי התורה תחלתה ג"ח כנ"ל. ולפ"ז ב' הדרשות לאחדים הם. ואחרי שאמרנו כי כל עיקר ג"ח בא שעי"כ יגמול חסד גם לנפשו ויקיים התורה והמצות בשלימות. דעת לנבון נקל שאם אמנם כל ישראל הוצרכו לנדב למשכן למען שע"י ג"ח הלז יבואו עוד לג"ח המעולה לגמול טוב עם נפשם. אבל מרע"ה אשר כבר הגיע למעלה עליונה לא הוצרך כ"כ לג"ח ולא הוצרך הוא לנדב. וזהו כוונת נושא המדרש שהתחלנו והרי הוא כמבואר

הוספתי לפרש מאז"ל כיון שנפל הגורל על ירח אדר שמח המן ואמר הוא ירח שמת בו משה רבן והוא לא ידע שבז' באדר מת ובז' באדר נולד וכבר כתבנו במק"א ביאור מאמר זה שדקדק בו היע"ד הלא רק מלידתו לא ידע אבל זמן מיתתו ידע. ועוד דהול"ל איפכא שבז' נולד ובז' מת. וכעת נ"ל אחרי כי תצלנה אזנינו לשמועה באה ופלצות אחזתנו כי נשבה ארון אלקים ולוקח אדוננו מעל ראשינו ה"ה הגאון האמיתי רשכבה"ג מו"ה יוסף שאול הלוי נאטאנ, זאהן זצוק"ל אב"ד ור"מ דק"ק לבוב והגליל. ויש לקונן עליו קינת דהע"ה על שאול איך נפל גבורים כי הי' גבור בתורה ולא הניח אחריו כמותו. ויאבדו כלי מלחמה מלחמתה של תורה אשר בהם גבר והצליח ועשה חיל. וכמי שנאמר בשאול בחיר ה' אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה היינו בשביל שאתה עניו וקטן בעיניך עי"כ ראש שבטי ישראל אתה. וכמו שנאמר בפרשתנו ויקרא א' זעירא להורות על ענותנותי של מרע"ה. כמו כן רבינו הנספד במקום גדולתו אתה מוצא ענותנותו. הכי נקרא שמו שאול כי שאול הי' לה' כל הימים וגם שאלו בתורתו מקצות הארץ. והנה אף שבודאי פטירת צדיק עושה רושם מ"מ לטובה יזכר שמו שמיתתו תוכל לפעול טובה לנו. הא' כי החי יתן אל לבו כי יראה חכמים ימותו והב' לפי הנ"ל שע"י שגומלים אנו חסדים עם הנפטר עי"כ נבוא ג"כ לגמול חסר בגופנו ולנפשנו כנ"ל. ובזה י"ל דברי הירושלמי פ"ג דבכורים אר"י הלין דקמין מקמי מיתא לא מן קמי מיתא הן קמין אלא מפני גומלי חסדים. והוא עפמ"ש ויקם אברהם מעל פני מתי כי המיתה היא התעוררת לתשובה וזהו ויקם אברהם שהקים א"ע לעלות למעלה בדרך הקודש ע"י מתו. ולהנ"ל יש שני התעוררות לתשובה ע"י מיתה הא' כפשוטו כי החי יתן אל לבו שסוף כל אדם למות ועתיד ליתן דין וחשבון. והשנית שע"י שגומל חסד עם חבירו יוסיף לגמול חסד עם נפשו וגופו. וז"ש הלין דקמין מקמי מיתא היינו שהן קמין ומתעוררין לחזור בתשובה לא רק מן קמי מיתא הן קמין לא זו בלבד התעוררותם שרואים סוף כל האדם כ"א מפני גומלי חסדים. ר"ל שע"י שגומלים חסד איש לרעהו עי"כ הם קמין ומתעוררין לגמול חסד גם עם נפשם. וזהו לא ידע שבז' באדר מת משה אבל כיון שמיתתו היתה התעוררות לתשובה משני פנים הנ"ל א"כ בז' באדר תו נולד עוד הפעם אחרי מיתתו וזה תהי נחמתנו. (כ"ז מדרוש לז' אדר שנת תרל"ה לפ"ק)

ואמרתי עוד בדרוש לז' אדר ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר. הנה במקרא קודש הזה יש לרמז חובותינו היום אשר עלינו בכפלים לזכור את יום