עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › לוח ארז חלק ב

לוח ארז חלק ב רטז

Luah erez part 2 216 · לוח ארז חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

מתחלה בימי אבותיהם היו יראים ושלמים ובניהם אחריהם עזבו מעשה אבות. ויאמר להם שיש לו משפט עם הש"י ובהגיעו למקום א' שהם רעים וחטאים מעולם והושיב את אקרו"ט שהם יחתכו את דינו השיבו לו רצוננו לעשות רצונך אולם בתחלה צריכים אנו לידע מקום מושב הבעל דין שלך למען נוכל להזמינו לדין כנהוג ואנו שלא ידענו מעולם מהקב"ה לא ידענו ג"כ אי' מקומו ואין לאל ידינו לחתוך את דינך. גם בהגיעו לקהל יראים ושלמים ובטח שהם לא ישיבו לו כן אחרי שיודעים את רבונם אבל גם הם ענו אמת שאנו יודעים את מקומו של הש"י אבל אנו יראים מפניו והאיך נוכל לדון את התקיף ממנו. ועתה בהגיעי לקהלה כזו שאתם יודעים מקומו של הקב"ה יען שגדלתם על ברכי התורה ואעפ"כ אין אתם יראים ממנו ע"כ פניתי אליכם שאתם בודאי תחרצו את משפטי. ע"כ המשל. ולפ"ז יומלץ שיש מקומות שעדיין לא הי' שם הקב"ה שלא הכירו עדיין את הבורא ית' (ועיי' מ"ש לעיל פ' חיי שרה בביאור המאמר באברהם נאמר התהלך לפני ובנח את האלקים התהלך) ויש ג"כ מקום אשר כבר הי' שם הש"י מתחלה שהיו יראים מפניו ואח"כ עזבוהו ונזורו אחור כמובא במשל. וזהו נקרא אחרי ה'. ר"ל שהי' שם אהל שכינתו ית' בתחלה אלא שכבר עזבה את מקומה. וזהו שאלתם וכי אפשר להלך אחרי הקב"ה. ר"ל וכי במקום אשר עזבו את ה' העוד להם תקוה ותרופה למכתם כי עוד ישובו לבצרון אסורי התקוה. ואולם כפי שאמרנו כי הדבוק עכ"פ במדת גמ"ח יבוא ללמוד עי"ז לגמול חסד גם לנפשו העלובה כמאמר דעלך סני לחברך לא תעביד. ע"כ שפיר השיבו אלא הדבק במדותיו מה הוא גו"ח וע"י שאתה מורגל לגמול חסד יש לך תקוה שתצמיח ישועה גם אם כבר הלכת אחר ה' כנ"ל. וע"כ נקראת חברה דגו"ח חברה קדישא. להורות שע"י שגומלים חסדים לסוף קדוש יאמר להם. וז"ש רז"ל התורה תחלתה ג"ח שנאמר ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם וסופה ג"ח דכתיב ויקבור אותו בגי והוא כפי דברינו שע"י גמ"ח יבוא לידי תורה וגם אם ח"ו עזב את התורה מ"מ אם נשאר עדיין גמ"ח בידו יש תקוה שישוב ג"כ לשמירת התורה. וז"ש תורה תחלתה ג"ח שיתחיל לגמול חסד עם אנשים ועי"כ יבוא לתורה כי יגמול חסד גם עם נפשו. ואפשר לרמז כי ארז"ל שהנשמה נקראת אשתו של ארם כמ"ש משוכבת חיקך שמור פתחי פיך. וארז"ל בתורתו של ר"מ הי' כתיב כתנות אור בא'. ושניהם צדקו יחדיו. כי הלבושים של הנשמה הם המצות ומעש"ט והיינו ע"י ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור היינו ג"ח בממון עי"כ יבוא ג"כ לעשות לאדם ולאשתו הוא הגוף והנשמה כתנות אור והם המצות ומעש"ט. וסופה ג"ח היינו ג"כ כנ"ל שאם ח"ו עזב את התורה והגיע כבר לסופה עכ"פ יחזיק בגמ"ח ועי"כ יקבל עליו עול תורה מחדש. ויש לפרש בזה מ"ש במגלת אסתר משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים וקבל היהודים את אשר החלו לעשות. ונדחקו המפרשים על אומרו וקבל לשון יחיד שהיל"ל וקבלו היהודים. אבל באמת מרדכי ואסתר ראו כי רבים באותו הדור עזבו את ה' וכבר הלכו אחרי ה' כנ"ל. שנהנו מסעודתו של אחשורוש והשתחוו לצלם. והבינו שבהכביד עליהם עול התורה מחדש לא ירצו לקבלה כי לא הורגלו באלה. ע"כ בחכמה יסדו מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים שהוא מצות ג"ח. והתורה אחרי שתחלתה ג"ח יבואו לקבל התורה מחדש. ועשו כמו שעשה הלל עם הגר שא"ל ואהבת לרעך כמוך כנ"ל. והנה ע"י ג"ח נעשו כל ישראל כאיש אחד חברים ועי"ז אמר ומתנות לאביונים עי"כ וקבל היהודים לשון יחיד שכל ישראל כאיש אחד נחשבו כמ"ש ויחן שם ישראל שפירשו כאיש אחד בלב אחד. ואמנם ג"ח בגוף וממון הוא רק מעלה ראשונה ובזה התחילו לעלות מעלה בדרך הקודש. והוא אומרו את אשר החלו לעשות. וי"ל בזה מה