לוח ארז חלק א צב

כאן אלא צד א' צד מיתה לא תוכל המצוה להגן ולהצילו ממות לחיים דאמרי' כקו' הח"צ כיון דשכיח היזקא ל"א שומר מצוה וגו'. והנה לפ"ז ל"ש סברת מהרלנ"ח אלא במי שיכול לגרש את אשתו אלא דאפ"ה בלא מצוה חיישינן דלמא מזלה יגרום שימות ובכה"ג שפיר אמרינן דבמצוה תסייע להפך את רוע מזלה שיגרשנה אבל בקטן שאינו יכול לגרש וא"כ שוב שכיח היזקא בזה גם מהרלנ"ח מודה דגם במצוה אסור ומיושב בזה קושיא הב' דח"צ דהתם גבי תמר כיון שהיבם הי' קטן ואינו יכול לגרש כמבואר בהרבה מקומות לא מהני המצוה להגן היכא דשכיח היזקא ומיושב היטב מאמר יהודא לתמר שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני דכשיהי' גדול ויהי' בר גירושין אז יהי' מותר ליבמך כיון דלא שכיח היזקא אמרינן שומר מצוה לא ידע דבר רע

במדרש תנחומא כל מה שאירע ליוסף אירע לציון ביוסף נאמר ויחלום חלום ובציון נאמר בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים ביוסף נאמר והנה אנחנו מאלמים אלומים ובציון נאמר בא יבא ברנה נושא אלומותיו כי נאמר (קהלת ז') ביום טובה הי' כטוב וביום רעה דאה כי גם את זה לעומת זה עשה האלקים ובמדרש ביום רעה דאה לחזור כתשובה רצו בזה להתיר קושי הכתוב הזה שלא נאמר בו מה יראה ביום רעה. ונ' הכוונה כי ראינו שכל האומות חוגגים ברנה ושמחה את הימים מקדם אשר בהם אבותיהם מעולם גדלו והצליחו ועשו חיל והמה להם ימי הזכרון נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה לשמחה ולששון לכל הדורות צאצאי הגבורים אשר מעולם אבל הימים ימי אבל ותוגה אשר אבותיהם לנחושתים הוגשו אבדו כלי מלחמתם וירדו עשר מעלות אחורנית אותם הימים אשר אין לאומה חפץ בהם לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב לעולם ובמצולת ים השכחה יטבעו לנצח ואין זכרון לאחרונים לא כן אנו בנ"י אנחנו חוגגים ושמחים בימים ההם בזמן הזה אשר גברנו על אויבנו ונצחנו את שונאינו כמו חנוכה ופורים ובכ"ז גם מזה אל תנח ידינו מלזכור בכל שנה ימי אבל וקינה בהם הושלכה משמים ארץ תפארתנו ונפלה עטרת ראשינו גם המה לנו אבני זכרון לבכות ולקונן ולהרים קול נהי הגה והי ולקרוא צום בכי ומספד בארבע תעניות וישאל השואל מדוע לא נהי' ככל המון הגוים לעשות זכר רק לימי הצלחתינו למען נשמח אלי גיל בהעלות על לבנו ימים מקדם בהם עלו אבותינו למעלה ראש אבל ימי הרעה אשר בהם היו אבותינו לאחור ולא לפנים אותם ראוי למחות מלות זכרונינו ומה לנו ולצרה הזאת אמנם התשובה לזה גלוי' כי אוה"ע אשר ישימו בטחונם וכסלם רק בכחם וגבורתם ויחשבו כי רק ידם עשתה חיל ותושי' ע"כ רק את גדלם ותפארתם מימי קדם יחרתו על לוח לבם ולא יאבד לנצח למען הלהיב גם את לבות דורות האחרונים להתגבר כארי על מתקוממיהם משנאיהם ומנדיהם אבל ימי הרעה אשר בהם קשת גבורים חתה וגבורתם נשתה לא יעלו לזכרון כי עי"ז גם הם יאבדו את רוח גבורתם אם יזכרו שנים מקדם אשר גם אבותיהם לא היו אמיצי לב וכבירי כח ואיל לא כן אנחנו עם בנ"י אשר יודעים אנו כי לא בכחינו וחילנו נצחנו את אויבינו הקמים עלינו לא בחיל ולא בכח כ"א ברוחי אמר ה' כי סוס מוכן למלחמה ולה' התשועה רק באהבת ה' את עמו כאשר הלכנו בדרכיו ושמרנו מצותיו חקותיו ותורותיו אז ה' נלחם לנו כי הוא איש מלחמה ורק באלקים נעשה חיל ונבוס צרינו וכאשר עזבנו את אלקינו ונפרוש כפינו לאל זר אז גם הוא הסתיר פניו ממנו והלך עמנו בחמת קרי עד שנפלנו לפני אויבינו והכבידו עלינו אכפם ועולם ע"כ כמו שזכירת ימי הטובה לנו להועיל לשמח את נפשנו על אשר אבותינו בימים ההם נהו אחרי קדוש אלקי ישראל והלכו בדרכיו כ"כ זכרון ימי הרעה מעורר אותנו לטובה למען ניטיב דרכינו ומעללינו ללכת אל דרך אשר הוא פונה הר האלקים להחזיק במעוז תורת ה' למען