לוח ארז חלק א צ

לענות אותו כשיבוא הקב"ה להוכיח כל או"א כפי מה שהוא עאכו"כ כי העצל במצות יתנצל את עצמו ביום הדין שמדת העצלות היתה בעוכרו ואז יוכיח לו הש"י מדוע לא היית עצל לדבר עבירה וכן הנמהר וזריז לדבר עבירה יאמר לו הש"י מדוע לא היית זריז לדבר מצוה וכפי' הב"ל ע"פ צנים ופחים בדרך עקש. והנה תוכחה מיקרי אם יוכיח לאדם ע"פ כי שקר התנצלותו כמו אחי יוסף שהתנצלו א"ע שיראים מפני יעקב לצערו ע"י דיבור קשה ליוסף והוא הוכיחם על פניהם אשר לא כן הוא כי מדוע לא יראו לצערו ע"י המכירה וז"ש אוי לנו מיום הדין וגם לא יהי' התנצלות ע"י יום התוכחה שהקב"ה יוכיח על פניו ששקר התנצלותו

במדרש הדודאים נתנו ריח זה ראובן שהציל את יוסף ועל פתחינו כל מגדים זו נר חנוכה. י"ל הכוונה עפמ"ש כשנולד משה נתמלא כל הבית אורה כי אף שכל האומות יש להם חוקים לדתם אבל אינם נוהגים אצלם אלא לעת מועד שלהם כאשר יאספו לבית תפלתם אבל בביתם בשבתם ובקומם ובלכתם בדרך אין להם חוקים דתיים לא כן אנחנו שלומי ישראל אצלנו תצוה התורה חוקים ומשפטים לכל עת ושעה עד שבכל מדרך כף רגלנו התוה"ק היא לנו למורה דרך שגם בכל בתינו נאמנים אנחנו לדת תוה"ק משא"כ באומות אין ביתם נמלא מרוח דתם וז"ש כשנולד משה אשר הנחיל לנו אש דתו ותורת אמת נתמלא כל הבית אורה כלומר גם הבית האיר עליו אור תורה ודת קודש ולהורות ע"ז שגם בתינו יהיו קודש לה' וגם עליו יגה אור הדת ושביב אש דת ע"כ מצוה להניח נ"ח על פתח הבית להורות נתן בלבנו שלא לבד לעתות מזומנות נהי' קודש לה' כ"א על כל דרכינו יגה אור תוה"ק וגם בתינו יזרח עליהם כבוד ה'. והנה מעשה ראובן הוא דבר אשר ישבחוהו עבורו כל בנ"א כדאיתא במדרש אלו ידע ראובן שהקב"ה כותב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם הי' מביאו בתופים ובמחולות. ולפ"ז מצינו גם קודם מ"ת אנשים אשר גבה רוחם לעשות נפלאות לעמוד לימין רעהו להושיעו מעושק נפשו אבל זה רק דבר אשר לעיני העם ירוממוהו וישבחוהו ע"ז אבל לעשות גדולות מצות ומעש"ט אשר לא ישזפם עין רואה ואם יראו החוצה לא יהללוהו עבור זה כמו רוב המצות אשר אין באנשים ערכם זה לא מצינו עד שבא מ"ר ומלא את הבית אורה כנ"ל. והנה דודאים הם הפרחים הראשונים אשר יראו בארץ לעת האביב ונתינת ריח הוא רמז לדבר ששמו הטוב כשמן יורק למרחוק הולך וכ"א יהלל אותו וזהו הדודאים גם הפרחים הראשונים הנצנים נראו בארץ טרם זרוח אור תורה עלי תבל גם הם נתנו ריח מעשיהם הטובים כמ"ש במדרש גבי ארבעה מינים יש להם ריח וכו' הם המעשים טובים עי"ש אבל רק נתנו ריח כלומר עשו מעשים טובים כאלו אשר ריחם הולך למרחוק כמו ראובן שהציל את יוסף אבל ועל פתחינו כל מגדים שיהיו גם בתינו קודש לה' ע"י עשיית המצות בבתינו זהו רק על פתחינו על פתח בתי בני ישראל אשר עליהם יזרח אור ה' וע"ז מורה נ"ח ועיין מ"ש לעיל פ' תולדות על המדרש אין לך מי שכיבד את המצות יותר מיעקב אבינו שנאמר ויעקב איש תם יושב אהלים עיי"ש

עוד י"ל עפמ"ש אני מאמין שמ"ד הי' אב לחכמים לקודמים לפניו ולבאים אחריו וק' איך שייך לומר אב לקודמים דלבאים אחריו ניחא אבל איך יהי' אב לדור שקדם לו ונ' עפמ"ש דאבותינו קיימו התורה עד שלא ניתנה וה"ט כי אור מאיר גם למרחוק ומי שיש לו ראי' טובה הוא יכול לראות עד למרחוק אבל לא מי שעיניו כהות וחלושי הראות והאבות הק' היתה עין שכלם לטושה עד שראו מרחוק את אור, התורה שהאירה תבל במעמד הר סיני ע"כ שייך שפיר לומר שמ"ר הי' אב לקודמים שלפניו כלומר שהוא הי' המקור אשר ממנו ישאבו את אור התורה עד שלא ניתנה ולפ"ז י"ל שמה