לוח ארז חלק א פט

לפי שלאחר אסתר היתה האמונה כבר מושרשת בלב כל העמים ואין צורך רק לנס נסתר אבל בעוה"ר בזה"ז חזר הדבר ליושנו שכבר קמו רבים שאינם מאמינים בה' וביכלתו ע"כ מן הצורך עתה שיעשה עמנו הש"י נסים גלויים למען יגדל שם כבודו יתב' כמאז ומקדם. ע"כ אנו מתפללים הרחמן הוא יעשה לגו נסים כלומר גלויים ומפורסמים כמו שעשית לאבותינו בימים ההם כן מן הצורך בזמן הזה הש"י יתן בלבנו רוח חדשה לעבדו בלב שלם אמן

עוד י"ל סמיכות מאמרי ר' תנחום הנז' כי בתחלת המחשבה אנו טועים לאמר שאין הקב"ה עושה נסים ונפלאות רק לאיש כזה אשר אין לו עסק כלל בעניינים גשמיים ורק במרום הרים שם קנו לחזות בנועם ה' רק לאיש אשר אלה לו הש"י משדד הטבע בעבורו להפליא עמו חסד ואולם אחרי העיון ראינו כי לכל איש מישראל אשר עדן חי חיי אנושי בכ"ז הש"י עושה עמו נפלאות ונסים כאשר יערוך האדם נגד עיניו כל הקורות אותו יראה עין בעין כי בכל עת ורגע יד ה' עושה עמו חסד ומושיעו שלא כדרך הטבע שאף שכפי הטבע היתה תוחלתו נכזבה בא עזרו מעם ה' וזה ראינו גם ביוסף הצע"ה אף שלא הרחיק עצמו מכל וכל מעסקי עוה"ז אדרבה והוא נער ארז"ל שעשה מעשה נערות בכ"ז הצילו הש"י ע"י נס מנחשים ועקרבים. והנה ענייני עוה"ז העין שולט בם כמ"ש עינא ולבא סרסורי דעבירה וכמ"ש ולא תתורו אחרי עיניכם כי העין רואה והלב חומד לא כן מי שהוא מוגבה ומנושא לגמרי מכל ענייני עוה"ז שם אין שולטת בו עין כ"א רק הרוח ללכת. וזהו כוונת ר' תנחום נר חנוכה שהניחה למעלה מכ' פסולה שסובר בדעתו שהנס לא יבוא רק למי שמגביה א"ע הגבה למעלה הרחק מאדם במקום דלא שלטא בי' עינא כלומר במקום רוחני אשר אין עין בשר שולט שם ע"כ פסולה כי טעה בדעתו כי באמת אין בעל הנס מכיר בנסו ואף לבני אדם שאינם במדרגה גבוה כ"כ עושה הקב"ה נסים ונפלאות ע"כ הביא סמך לזה מיוסף שהבור ריק אין בו מים רק נחשים ועקרבים והצילו ה' והפליא חסדו עמו

ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום נ' עפמ"ש ביבין שמועה לפרש מ"ש ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור במרמה וידברו (פ' וישלח) כי נאמר וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו שע"י שדיבר דברי קשות עבר הכעס ושככה חמתו וזהו על ידי אשר דבר ה' דברים קשים ע"כ וינחם על הרעה. וזהו ג"כ מרמת בני יעקב שדיברו עם שכם דברים קשים כגידין ועי"כ יסברו שכבר שככה חמתם על ידי דיבור הקשה וזהו ויענו במרמה ומה הי' המרמה שדברו דברים קשים וזהו וידברו ע"ש. ולפ"ז היו אחי יוסף ג"כ יכולים לשכך חמתם על ידי שהיו מדברים לו דברים קשים ולמה טמנו את הכעס בלבם אלא שאולי הי' להם תירוץ ע"ז באמרם שיראים מיעקב לדבר קשות עם יוסף אחרי שאותו אהב מכולם וזהו ולא יכלו דברו לדבר עמו דברים קשים כדי לשכך חימה ויצמח עי"ז השלום והיינו לשלום מטעם שאותו אהב אביהם מכל אחיו ולא רצו להקניט את אביהם ולצערו בריבם עמדו ע"כ נשארה שנאתם טמונה בחבם אכן אחרי שאח"כ מכרוהו ולא חשו לצערו של אבא שיצטער יעקב על פרידתו א"כ אין מקום לתירוץ הנז' שהיו יראים לצערו על ידי דברים קשים. וז"ש ויאמר להם יוסף העוד אבי חי כלומר חי הוא עוד אחרי הצרות והתלאות אשר הסיבותם לו ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו כלומר שלא יכלו עוד לתרץ א"ע על שנאתם אותו באמרם כי נבהלו מפני יעקב ויראו לדבר עם יוסף קשות כדי לשכך השנאה שהרי לא חשו על צערו במכירתם והך כינוי מפניו קאי על מלת אבי הנאמר מקודם וקאי איעקב. ובזה י"ל המ"ר על פסוק זה אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה ומה אחי יוסף לא יכלו