לוח ארז חלק א פז

בתורתו של ר"מ כתיב אור באל"ף כי הם ג"כ חשבו וטעו בזה שהחליפו שמלותם שמו את טפל הגוף לעיקר ואת העיקר נשמת בת אל חי הורידו לארץ כבודה וישימו אותה אחרי דלת הגוף ע"כ לאחר החטא למד אותם השם דעת ותבונה למען ידעו כי רק עור ובשר גידי' ועצמות בהם וסוכך גויתו המה המלבוש והכתנות וזהו כתנות עור את זה האיר השם עיניהם לידע הכתונת והבגד מה היא לא כאשר דמו מתחלה שהגוף הוא ראש וראשון ע"כ כל פרי נחמד לגוף ותאוה לעינים אכלו ממנו אף שהי' לכליון הנפש ועתה האיר ד' להם לדעת שרק העור הכתנות והנפש חיה היא עיקר עצם האדם

בהפטרה ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו אשר בך ירוחם יתום ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממני כי המתחדשים אומרים שטובים הימים האלה מהראשונים כי בכרכים וערים גדולות תקנו בתי מחסה ליתום ואלמנה וכדומה וכ"ז יכולים לעשות ע"י שעושים מעשי ידיהם בחריצות לא ינוחו גם בשבת ומועד אבל אם ישמרו את התורה לא הי' באפשרות להם לעשות כ"כ טובות וגמ"ח ע"כ הם אומרים למעשה ידיהם היא העבודה והחריצות במסחר וקנין אלקינו זה אותו נעבוד ואין אנו יודעים אדון אחר אבל באמת שגו ברואה כי מה בצע להש"י אם יהיו גו"ח אחרי שהם כופרים בו ורק אז יחפוץ ה' בהיותם מחזיקים בתורת ה' אז כאשר יעשו גמ"ח וטובות יהיו נרצים לה' וזהו ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו שלא נעבוד עוד את מעשה ידינו בטענה הנז' אשר בך ירוחם יתום שעי"כ שנהי' חרוצים להעשיר נוכל לרחם יתומים ואלמנות כי לא זו הדרך כי הן אמת אמר ה' אוהבם נדבה שאני אוהב אותם אם מתנדבים בעם אבל רק באופן זה אם ארפא משובתם כי שב אפי ממני כשאינם הולכים שובב בשרירות לבם ומקיימים התורה: וישב

וישב יעקב ארז"ל בקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף י"ל הכוונה כי באמת אף שהשלום אהוב ונחמד מאוד אך בדבר הנוגע לענייני הדת ללחום מלחמת ה' צריך להפריע את השלום ולצאת בחרב נוקמת נגד המתקוממים עלינו להפריע אותנו מעבודת ה' וכמ"ש שלום רב לאוהבי תורתך השלום הוא רב הערך ונכבד מאוד אצל אוהבי התורה אמנם בתנאי ואין למו מכשול אם לא יהי' מכשול ע"י השלום אבל במקום שרואים שיהי' איזה הירוס ח"ו נגד הדת אז יעזבו את השלום ויחגרו שארית כחם לפנות מכשול מדרך ילכו בו. והנה יש ב"א שאף שהם יראים את ה' ואת מצותיו ישמורו בכ"ז אם בני ביתם מקילים במצות ה' אשר לא תעשינה הם מעלימים עיניהם ומחשים מלגעור בהם באמרם ששלום בית אהוב להם ונכבד למרבה ואינם רוצים להתקוטט ולהפריע את השלום אבל באמת השלום הזה יסבב רעה באחרונה כמו שהי' ביעקב אע"ה שהי' לו געגועין על בניו וכשראה את בנו יוסף עושה מעשה נערות ומביא דבת אחיו החריש לו למען לא יופרע השלום ופוק חזי מה עלתה בו וזהו בקש יעקב לישב בשלוה שלא רצה להתקוטט עם בנו ומרה היתה באחרונה שקפץ עליו רוגזו של יוסף כי באמת אף שטבע אדם אוהב את ביתו אבל כשרואה שאין מעשיהם מתוקנים צריך לעשות היפך טבעו וללחום עמהם. ובזה י"ל המדרש וישנאו אותו למה וישנאו בדי שיקרע הים לפניהם כי אחי יוסף אף שמטבעם אהבו את יוסף אחיהם חצי בשרם בכ"ז מפני שחשבוהו לדובר שקרים ולהולך רכיל ח"ו שנאוהו וישטמוהו וירדפוהו עד חובה ושינו את טבעם למען שמו ית"ש ע"כ הש"י עשה להם מדה כנגד מדה ושינה גם הוא את טבע סדרי בראשית וקרע לפניהם את הים וכ"כ בנס חנוכה בשביל ששינו את טבעם שלחמו מעטים נגד רבים וחלשים