לוח ארז חלק א פג

הסיתך בי. זאת ועוד אחרת יען כי ה' הטיל עלינו עול הגלות השעבוד למען מתוך הרגש הצער יכנע ערפנו לשוב אליו. והנה אחרי שהורגלנו זה רבות בשנים מימי קדם בעול הכבד לא הרגשנו עוד כובד משא הגלות כאבו וצערו ע"כ נתן את חן העם בעיני העמים והניח לנו מאויבינו והתענגו בנופש החירות ואחרי שכבר נגמלנו מהניק חלב ארס עול הגלות ומרורת פתנים לענה ורוש השעבוד הקשה וכבר חמדנו וישבנו בצל עץ החפשיית אשר פריו למאכל ועלהו לתרופה לנו ואחרי כן בא רוח סערה עברה וזעם משלחת מלאכי רעים לטרוף מאתנו את החפשיית ולשלול את זכיותינו אשר כבר חשבנום למורשה קהלת יעקב עי"ז נרגיש בכפליים גודל הכאב אשר שמו מועקה במתנינו ונתעורר לשוב אל ה' וירחמנו. ובזה י"ל מדרש פליאה וימררו את חייהם בעבודה קשה בקל וחומר כי מי שהורגל כבר בעבודת פרך לא תכבד עוד עליו העבודה כי ההרגל נעשה אצלו טבע ע"כ ישראל במצרים אחרי שהובא צוארם בעול השעבוד הקשה רבות בשנים והורגלו בו לא הרגישו כ"כ בצער העבודה ע"כ עשו המצריים ערמה ותחבולה להקל מעליהם עול העבודה ולתת להם מנוחה ומרגוע על איזה זמן עד שכבר הורגלו בחירות ואחר כך הוסיפו להכביד אכפם עליהם ולנגוש אותם בעבודה קשה ועי"ז כבדה המלאכה והעבודה עליהם והיתה כפלים לתושי' להתיש כחם וז"ש וימררו את חייהם שלא תקשה איך מררו חייהם בעבודה אחרי שכבר הורגלו בה משנות קדם לזה בא כמשיב בקל שמתחלה הקלו מעליהם עול עבודת הפרך ואח"כ וחומר הטילו עליהם עול קושי העבודה עי"ז הומררו חייהם לרב הרגש צער העבודה בכפלים וזה יש לכוון גם במדרש פרשתנו וריוח תשימו בין עדר ובין ערר אמר יעקב רבש"ע אם יבואו צרות על בני לא יבואו זו אחר זו אלא הרויח להם מצרותיהם כי יעקב אע"ה ידע אשר יבואו בניו בעול הגלות אשר התכלית הוא לצרפם בכור הברזל. למען יצאו נקי וצרוף וזה א"א כ"א בהרגישם עול השעבוד אז יתעוררו לשוב אל ה' ואם יבואו הצרות תכופות בלי הפסק ריוח בנתים יאבדו הרגשתם ולא ירגישו השעבוד וממילא לא יצא לאור התכלית המקוה מהגלות ע"כ ביקש שהש"י ישיב ריוח בין צרה היא מטעם האמור. והנה עיקר סיבת הגלות הוא כי בעת שבת נוגש והי' להם חירות וחופש אז שברו עול נתקו מוסרות הברית של מלכות שמים וחשבו כי ח"ו אין ה' בקרבם והכל כאשר לכל מקרה הוא בלתי טהור ע"כ למען הוציאם מפח מוקש הטעות הזה הסתיר פניו מהם והיו לאכול ח"ו ועמם הוא בצרה בעת ישובו אליו ירחמם. וז"ש והסירותי את כפי מעליך עד עברי וראית את אחורי ופני לא יראו כלומר לפעמים הקב"ה מסיר כפו והשגחתו מאתנו והטעם מפני שאתה רואה אותי ונכנע אלי רק בעת שאלך עמך לאחור בהסרת השגחה קצת אז וראיתם אותו וזכרתם בה' אבל ופני כשאני מראה לכם פנים שוחקות ומסבירות אז וישמן ישורן ויבעט וישכח אלוק עשהו ולא יראו פני. וז"ש המקונן אני הגבר ראה עני בשבט עברתו אותי נהג ויולך חשך ולא אור כי איש שאינו בעל שכל ותבונה הוא חושב שהצרות אשר באו על ישראל בגלות הוא רק משנאת העמים אותנו אבל אני הגבר מבין הדבר לאשורו ורואה אני ומכיר את עני עמי שהוא רק שבט עברתו אשר הכה אותנו ה' על רוב פשעינו והטעם כי בעת אור לנו והיתה הרווחה אז הקשחנו את לבנו והשע עינינו מראות שהוא המשגיח והמנהיג אותנו ורק אז אותי נהג ויולך יודעים ומכירים שהוא הנוהג אותנו בעת חשך ולא אור ובכן נשים נא זאת אל לבבנו וניטיב דרכינו ומעללינו ונשובה עד ה' וישוב שבותינו בב"א

אדוני יודע כי הילדים רכים. א"ל יעקב יודע אני שיסורין עתידין לעמוד מבניך על בני אלא נהוג אתה בשררותך ושמש בכתרך עד שיעמוד משיח מחלצי ויקבל המלכות ממך שנאמר יעבור נא אדוני לפני עבדו עד