לוח ארז חלק א פב

יקרבו את הצדק וירחקו כל עמל ואון אז רפא ירפאו את הצולעה והנדחה. והנה בכ"ז רואים אנחנו שגם בעתותינו אלה עת אשר תתפאר כי נאורה היא והדור דור דעה עם לו בינות הוא ובכ"ז עוד קמים עלינו לנתוש ולנתוץ ולהרוס ולכלות ח"ו בימינו אלה אשר שוטטו רבים להרבות דעת והארץ האירה מכבוד החכמות ובכ"ז למרות רוחנו ולדאבון נפשנו עוד רבים קמים עלינו לאכול אותנו בכל פה אלה מפה ואלה מפה ירדפונו וישיגונו אין זה כ"א אצבע אלקים ורק יד ה' עושה זאת ורק הוא ישסה בנו את הדובים הטורפים כי ע"פ דרך הטבע לא יאומן כי יסופר שאנשים בעלי שכל ותבונה וחכמי לב כבימינו אלה יפריעו חוק מוסר אדם ויחטאו ויזידו נגד השכל האנושי לרדוף אותנו על לא חמס בכפינו אין זה כי אם רצון ה' הוא והוא ית' הביא עלינו את הצרה הזאת ונוכל לומר לשונאינו ע"כ ראיתי פניך החרון אף שלך הבוער עלינו בחימה שפוכה הוא כראות פני אלקים שהוא נמשך מחרון אף ה' כי ע"כ יגרה אותך לעשות מדון נגדנו ורק שבט אף ה' אתה ביד הש"י בך ייסר אותנו למען נקח מוסר להיטיב דרכנו ומה פני אלקים דין שהש"י לא עביד דינא בלא דינא וכל דרכיו משפט אף פניך דין צריכין אנחנו להצדיק עלינו את הדין שעונותינו ענו בנו והמה היו בעוכרינו וכאשר ייסר איש את בנו ה' אלקינו מייסרנו ע"כ אם חרה בנו אף ה' לא דבר ריק הוא וחרון אף הזה צריך לעשות רושם ואות לטובה בנו שנחפשה דרכינו ונשובה אל ה' ומה פני אלקים לא יראו פניו ריקם שהפנים של זעם לא ישוב ריקם בלי תועלת ותכלית טוב אף פניך לא יראו ריקם הזעם של השונאים ג"כ לא ישוב ריקם רק יעורר אותנו להיטיב דרכנו לשוב אל ה' כי הוא טרף וירפאנו ולמען נרגיש עוד יותר כי יד ה' עשתה זאת הלא ראינו כי זה לא זמן רב הוקל מעלינו עול הגלות זה לא כביר השגנו כל החיריות ושווי הזכיות אמרו האומות לנו אסירים צאו יושבי חשך וצלמות ראו אור גדול אור החופש והדרור שמו לנו חק ומשפט כאחד אזרחי הארץ הרשות נתונה לנו להרים דגלנו על גפי מרומי קרת לשום קננו בין חורי הארץ ואצילי' עד שלכל בנ"י הי' אור במושבותם וחשבו כי כבר אתא בוקר אור לא עבות ולא יבוא עוד אחריו ענן וערפל. והנה פתאום התקדרו שמי הארץ בעבים ונהפך הגלגל גולל אור מפני חשך ואימה חשכה גדולה נופלת על הצאן האובדות שה פזורה ישראל וכל אשר עיני שכל לו יתמה מדוע עשה ה' ככה לעם הזה שמתחלה פתח חרצובות עולם ושיבר מוטות ובריחי ברזל גדע והיתה הרווחה ופתאום הכביד נחושתנו אשר כמעט הים זועף שב לאיתנו. ואולם אין זה כ"א כמו שאמרנו שרצה הקב"ה לאלפנו ולהורות לנו שרק הוא הוא המכביד אכפו עלינו ועונותינו הטו אלה ע"כ הקל מעלינו עול הגלות בתחלה למען נדע שהעמיס כבר אורו עיניהם באור החכמה והדעת וכבר נשברה חומת ברזל אשר הפסיקה זה כמה ובכ"ז היו לנו לאויבים ושנאתם התחדשה כנשר נעורי' זהו מופת חותך שרק ה' הוא הגולל אור מפני חשכת מעשינו ולא בחכמת העמים או סכלותם הדבר תלוי כ"א רק בנו בדרכנו ומעללינו וז"ש הכתוב וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן כלומר אחרי ראותינו שביום בהיר בו האירה שמש הצלחתנו כצהרים פתאום והנה בלהה חשך וענן כסה פני תבל איד השנאה וענן הצרות יעלה מן הארץ וזהו בעמוד ענן יומם עי"ז כל איש בלבבו יבין כי רק ה' הולך לפניהם ולא מקרה הוא רק בהשגחה מכוונת מאתו ית' לנחותם הדרך דרך ילכו בו למען ישובו מדרכם הרעה. וז"ש הפ' הנז' כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלקים שע"כ אני מכיר שהחרון והפנים של זעם שלך הוא חרון אף ה' ומאת ה' היתה זאת בשביל ותרצני אחרי שכבר נתרצית עמי והראית לי אותות אהבה וישבנו כשבת אחים יחדו בלי שנאה ותחרות ופתאום נתהפכת מאוהב לאויב ומריע לרע זה הוא לאות כי רק שבט אף ה' הנך והוא