לוח ארז חלק א פא

ויקר ה' אל בלעם אף שלא זכה מצד עצמו כי כן הי' ההכרח אז ע"פ הש"י. והנה יעאע"ה ג"כ כמו מרע"ה זכה לראות והנה ה' נצב עליו מה שלא זכה שום אדם מצד עצמו אלא שהקב"ה הגביהו שלא ע"פ שיעור מדותיו אלא מצד שבחר בו ומפני זה נתייראו יעקב ומשה אף שהובטחו מפי הקב"ה לפי שחשבו בנפשם שלא להם הגדולה כ"א מה שה' בחר בם ולא למענם עשה וז"ש המדרש ב' בנ"א הבטיחן וכו' הבחור שבאבות והבחור שבנביאים כלומר על אשר לא היו רק בחירי ה' ע"כ לא סמכו על הבטחתם

על כן לא יאכלו בנ"י את גיד הנשה את לרבות תשעה באב כ"ה במדרש הנעלם הובא בעקדה ונ"ל דאמרינן בגמ' אמר ר' יוחנן אלו הוינא התם קבעתי' בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף ורבנן סברי אתחלתא דפורענותא עדיפא ולכאורה ק"ל הא אמרינן התם בת"ב שחל בשבת מאחרין ולא מקדימין וקאמר הש"ס טעמא משום דאקדומי פורענותא לא מקדמינן א"כ קשה מדוע לא קבעו התענית ביו"ד באב ואי משום דאתחלתא עדיפא אדרבה הו"ל למימר אקדומי פורענותא לא מקדמינן ונ' דה"ט כיון דכל הצומות יהפכו לששון ולשמחה כמאמר הנביא ע"ה ע"כ כשקבעו אנשי כנה"ג התענית בקשו להורות לדורות שיצפו בכל שנה לגאולה ב"ב ויהי' יום התענית לששון ואין כאן אקדומי פורענותא אדרבה כיון שקבעו התענית בט' ולא אחרוהו עד יו"ד ממילא יהי' היו"ט בט' בשלמא כשאירע ת"ב בשבת שפיר קאמר הש"ס דלא מקדימין לח' בו כיון דכבר נקבע בט' א"כ יהי' היו"ט ג"כ בט' ולא בח' ואי מקדימין כשחל בשבת לח' יהי' אקדומי פורענותא אבל עיקר התקנה בט' לא הוי אקדומי פורענותא שהרי יתהפך ליו"ט ב"ב כנ"ל נכון. והנה בג"ה סברי רבנן בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו וקשה ג"כ הלא על הלאו הזה בא עונש וא"כ למה הקדימה התורה לכתוב לאו דגיד כאן הא אקדומי פורענותא הוא אלא די"ל כיון דאין בגידין בנ"ט ואוכליו לאו בר אינש ממילא לא יארע תקלה לבוא לכלל פורענותא ואמנם זה ניחא בגיד עצמו אבל שמנו שיש בו טעם וכיון דכתיב את גיד י"ל דרמז גם שומנו הטפל לגיד שג"כ לא יאכלו והדק"ל דהוה אקדומי פורענותא וצ"ל ג"כ כיון דע"י קיום המצות באים לידי שכר לע"ל ע"כ לא הוי פורענותא כלל. וז"ש המדרש ע"כ לא יאכלו בנ"י את גיד הנשה את מרמז ריבוי שמנו לאיסורא וקשה הא הוי אקדומי פורעניותא אע"כ צ"ל דזה לא הוי פורענותא משום דאזלינן בתר עתיד שיהי' שכר ע"ז ע"כ לרבות ת"ב שקבעו בט' ולא בעשירי ג"כ מה"ט דלעתיד יהפך לששון ב"ב

כי ע"כ ראיתי פניך כראות פני אלקים ותרצני בילקוט מה פני אלקים דין אף פניך דין ומה פני אלקים לא יראו פני ריקם אף אתה לא יראו פניך ריקם. דהנה אם בימי קדם היו ישראל שנואים ובזויים ונרדפים בין האומות עת חשך כסה ארץ וענן הסכלות פרש מוטות כנפיו מלא רוחב ארצות תבל והדעת עוד לא הפיצם זוהר שביב אשה להאיר מחשכי ארץ ויושבי' לא היו הרדיפות לפלא כ"כ כי הבור ריק אין בו מים אם האדם ריק ממי החכמה והתבונה אם מים אין בו נחשים ועקרבים יש בו נחשים צפעונים ישופו כל עקב כמ"ש ויאבק איש עמו הוא שרו של עשו רק כ"ז שחשכת הלילה ואופל הסכלות עלי תבל רק אז יאבק וילחם אתו כי המחלוקת והשנאה שבין יעקב לעשו לא תהי' רק עד עלות השחר כי בעלות אור בקר אור הדעת והתבונה ונפקחו עיני העמים אז שלום ושלוה יהי' לנו משונאינו מקדם כי בעיניהם יראו ויבינו שלא טוב עשו בעמינו שרדפו אותנו על צוארינו על לא חמס בכפינו ומחמס אחיהם יעקב תכסם בושה וישתדלו לרפאות את הפצעים ומכות אשר הכו אותנו על לא דבר כמ"ש שמש צדקה ומרפא בכנפי' אם תזרח שמש צדקה ומרפא על האומות שגם הם