לוח ארז חלק א עז

א"א כי אם הבית יהי' מקודש לאלקים

עוד אמרתי בפסוק אין זה כ"א בית אלקים עפמ"ש בפ"ק דברכות לימא לן מר מהני מילי מעליותא דבי כנישתא אוהב ה' שערי ציון שערים המצויינים בהלכה כי כתיב קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו והוא עפמ"ד פ"ק דסנהדרין כד רחימתין עזיזא אפותיא דספסירא שכיבן השתא דלא עזיזא רחימתין פוריא בר ס' גרמידי לא סגי לן ומייתי דהמשכן שעשו במדבר הי' קטן והבית שעשה שלמה הי' גדול יותר ולבסוף כתיב כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי איזה בית אשר תבנו לי. ראינו מזה כי כל כמה שהבית יותר קטן מורה יותר על אהבה יתירה שיש לנו עם הקב"ה כמו שפירש הב"ל מ"ש בשמיני עצרת שמביאים רק פר אחד עשה לי סעודה קטנה שאהנה ממך ממך דייקא ולא מהסעודה ויש להמליץ ע"ז ואהי להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות כלומר אם הוא מעט הכמות עד שלא נוכל לומר עליו כמה נפשות שקעו בבנין זה אז הוא רב האיכות והטעם י"ל כי אם הבית גדול ומפואר בנוי לתלפיות יש לירא שיטעו הבריות שזה בית אלקים באמת והבית הזה יכלכלהו ח"ו ובאמת אינו כן כ"א כמו שאמר יעקב אבינו אין זה כ"א בית אלקים כלומר הבית שאנו דרים בו בכל עת ובכל שעה גם שם צריכין אנו להמשיך השראת קדושת אלקים והביהכ"נ הוא רק שער ופתח שע"י הביהכ"נ יכונן לבו ומחשבותיו לה' למען אשר בהיותו אח"כ בביתו חוץ לביהכ"נ יוציא פרי מעשים טובים פרי קודש הלולים כאשר פי' שתולים בבית ה' מה ששותלין בביהכ"נ הוא הכנה והזמנה אשר אח"כ בחצרות אלקינו יפריחו בהיותו אח"כ חוץ לבהכ"נ יוציא פרח ויציץ ציץ ויגמול פרי תנובה להיות כל מעשהו קדוש לה'. וזהו מילי מעליותא דבי כנשתא שהוא שערי ציון המצויינים בהלכה כי עי"ז שהבית נבנה כדת וכהלכה עי"ז נדע שהוא רק שער ולא בית אלקים כנז' וזה אוהב ה'. והנה ארז"ל כשחוטאין ישראל אז השכינה מסתלקת למעלה ורק דרך ארעי שוכנ' תחתונים וז"ש השמים כסאי אם תחטאו עד שהשכינה תסתלק לשמים והארץ אז רק הדום רגלי אז איזה בית אשר תבנו לי אם גם תכינו בית שתין גרמידי אחרי דרתימתין לא עזיזא לא אמצא בו מקום מנוח והנה קדוש הוא מופרש ומובדל והנה כשהש"י רחוק מכליותינו עד שנאמר עליו ג' פעמים קדוש כלומר הרחק מאוד ממנו אז לא יספוק מקדש מעט כ"א מלא כל הארץ כבודו כנז' אפילו ס' גרמידי לא יספיקו

ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה ויצק שמן על ראשה. בילקוט מה עשה הקב"ה ברגל ימינו הטביע האבן עד עמקי תהום ועשה אותו סניף לארץ וכו' וענו העליונים ואמרו בא"י האל הקדוש ויצק שמן על ראשה שופע לו מן השמים כמלא פי הפך ונראה כי יסודי האמונה שנים המה הקבלה והחקירה אמנם לאשר לא רבים יחכמו לעלות במעלות החקירה האמתית לבל יפול הנופל ברשת הטעות ע"כ עיקר יסוד הדת הוא הקבלה שבזה יד כל אדם שוה כקטן כגדול משא"כ החקירה לא תכון רק למי שזכה לרוח דעת ושכל גדול מן השמים שלא יטעה ח"ו. והנה פירשתי הפ' קדוש וגו' ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו כי מלת קדושה הונח על הפרישה שפורש האדם ובודל עצמו מחברת שאר בני גיליו כמ"ש קדושים תהיו שפירושו פרושים תהיו ואמנם איך הונח תואר קדוש על הש"י הוא אחרי שאין מי ידמה וישוה לו וראוי לפי עוצם רוב מעלתו שאין לה קץ להעלים עיניו מראות ומהשגיח בעולם השפל והוא כביכול פורש עצמו ממדה זו ומשגיח על דרי מטה זהו עצם קדושתו שמתואר קדוש כלומר שפורש את עצמו מהתבודדותו הראוי לו אחרי שאין מכבודו להתחבר ולהתרועע עם שום בריה והוא בכ"ז פורש א"ע מלישב בדד מחוץ למחנה העולם ומשגיח עליהם