לוח ארז חלק א עד

עבורו מזלו כמו באאע"ה שא"ל הש"י מאי דעתיך דקאי צדק וכו'. וכבר כ' הרב המורה ז"ל שמלאכי השרת כינוי לכחות הטבע. וז"ש אמרו מלה"ש הם כחות הטבע אמרו על יעקב כי בא שמשו ולא יצא עוד נגהו חשך משחור תואר מזלו ובכ"ז הוא בטח בה' אחרי ידעו שכחות הטבע משועבדים לצדיק אשר באמונתו בה' יחי' ובו יוושע ע"כ אמר יוסף הנה השמש וגו' משתחווים לי כלומר שהם נתונים למשען רגלי ואגזור אומר והמה מחוייבים לשמור פקודתי ע"כ אמר מי גילה לזה ששמי שמש מלשון עבדות כנ"ל אם לא ששמע זאת מאביו יעקב שאף שבא שמש הצלחתו מ"מ ה' נצב עליו לשמרו מכל פגעי המזלות ע"כ מאותות השמים אל יחת

והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך. י"ל הכוונה כי הטעם שאנו בגולה מפוזר ומפורד ולא גלה אותנו ה' ברחמיו אל מקום אחד ואף אם לא יהי' לנו שארית ונחלה בקרב הארץ אשר אנו יושבים בה מ"מ הלא טוב לנו שבת יחדיו משנהי' כשה פזורה. אבל באמת הטעם הוא כי יש מלכות שונאת אותנו יותר מן האחרת ואם היינו במקום אחד אז ח"ו אם יגזור המלכות על בנ"י החוסים בצלו חלילה אז לא ישאר משונאי ישראל שריד ופליט ע"כ השם בחכמתו פזר אותנו כאן מעט ובמ"א מעט ואז אין חשש כליון ח"ו ואפילו במקום מלכות א' לבד כדי שלא יקראו אותה מלכותא קטיעא כמארז"ל. ועוד י"ל טעם ב' כי כשהאומות רואים אותנו עומדים תמיד בכל זמן על משמרת אמונתנו הם לומדים ממנו עקרי האמונה כי ישראל הם כהני ה' לאל עליון ובכ"מ אשר יבואו קוראים בשם ה' ורצה הש"י שכל האומות יתברכו בברכת האמונה שילמדו מישראל ע"כ פרצו ישראל בכל ארבע כנפות הארץ. ויש להמליץ ע"ז כל דבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא כ"א ללמד על הכלל כלו יצא כי הן אמת שישראל נפוצו מעל אדמתם לבין האומות להגלות ויצאו מכלל כל האומות כלן אשר יש להן מלכיות ומדינות ואנו בנ"י מפוזרי' ומפורדים וזהו מלמד על עצמו על ישראל שמפני חטאותיהם לקו וגלו אבל השי"ת היתה לו עוד כוונה בהגלותינו והיא שנהי' אנו מורי דעת האמת לאמיתו לכל בני העולם כלו ע"כ נפזרנו בכל ארצות הגוים ללשוניהם למען כולם ילמדו ממנו ליראה את ד'. וז"ש כל דבר שהי' בכלל והיא אומה הישראלית שאף היא היתה בכלל האומות המושלות ויצא מן הכלל להיות למס עובד למשפחות הגוים לא לבד ללמד על עצמו יצא לזקק ולצרף את ישראל בכור הגלות כ"א ללמד על כלל העולם כלו יצא. וזהו כוונת הפ' והי' זרעך כעפר הארץ נדש ונרמס מכל כן יהיו ישראל נידשים ונגשים מהאומות וע"כ ופרצת ימה וקדמה וגו' ולא יהיו במקום א' כטעם א' הנז' והוסיף עוד טעם הב' ונברכו בך כל משפחות האדמה שיתברכו כל האומות בדעות ואמונות ע"כ ישראל מפוזרים בין כולם

ויקץ יעקב משנתו במדרש ילקוט ממשנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים. נראה בהקדם מארז"ל בפ"ח דפסחים וילקוט ישעי' ב' מ"ד והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל בית אלקי יעקב לא באברהם שקראו הר שנא' בחר ה' יראה ולא ביצחק שקראו שדה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנא' אין זה כ"א בית אלקים כי הדרך להכיר את הבורא ית"ש הוא על ג' פנים הא' על ידי חקירה שכליית כאאע"ה שהי' ראש לחוקרים ובאמת כי המגיע לכלל דעת את ה' ע"י חקירה ודרישה הוא טוב כי עי"ז ידע מה שישוב לאפקורס העומד נגד האמונה כמ"ש דע את אלקי אביך ועבדהו בידיעה והבנה שכליית וכמ"ש אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וגו' ובתורתו יהגה יומם ולילה כלומר יחקור בה להבין אותה על בוריי' ועי"ז וחי' כעץ שתול על פלגי מים