לוח ארז חלק א סח

וכזב ידברו ועי"כ כל לשון תקום אתך למשפט אם חרב פיפיות בידם לא תקום ולא תצלח זאת נחלת עבדי ה' ירושה היא לנו מאבותינו אברהם ויצחק שהיו עבדים נאמנים לה' בכל עת ועונה בה' הללו ובאלקים הללו דבר

אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. במד"ת זש"ה גיל יגיל אבי צדק ויולד חכם ישמח בו ונ' ע"פ מה שחקרו המפ' מדוע אינו בורא הש"י כל בנ"א בעצמו ולמה נולדו מאשה. ותירצו לפי שצפה הקב"ה שעתידין לחטוא ואם יהיו יצירי כפו של הקב"ה יגדל עוונם מנשוא ע"כ המה ילודי אשה ויהי' להם התנצלות הן בעון חוללתי אלה דבריהם ז"ל אך זה ניחא באנשים בינונים העלולים לחטוא אבל בצדיקים כאבות הק' הדרא הקושיא לדוכתה מדוע לא נבראו מיד הקב"ה בעצמו ונראה דה"ט שהקב"ה רוצה שאבותיהם ישמחו בצאצאי מעיהם ע"כ לא יצרם הוא ית' בעצמו למען יהיו לתפארת אבותם וזש"ה ואלה תולדות יצחק בן אברהם וקשה למה נולד מאברהם ולא בראו הקב"ה בעצמו אחרי שהוא צדיק גמור וע"ז בא כמתרץ ואמר אברהם הוליד את יצחק שיוכל להתפאר בו שמחלציו יצא צדיק זה ושפיר מביא המדרש גיל יגיל בי צדיק ויולד חכם ישמח בו שרק ע"כ יולד החכם והצדיק מאביו בשר ודם ולא ע"י הקב"ה בעצמו ובכבודו כראוי לו לפי מעלתו כדי שגיל יגיל בו אביו ויולדו שזכה לצאת מחלציו בן חכם כזה ואפשר שזהו שאנו מתפללים ביום המילה ישמח האב ביוצא חלציו ותגל אמו בפרי בטנה כי לכאורה כשנולד אדם ע"י אשה יהי' עצב דהרי מדלא בראו הקב"ה בעצמו זה אות שהוא עתיד לחטוא אמנם לפמ"ש י"ל דאדרבה יהי' צדיק גמור ומה שלא בראו הש"י בעצמו הוא כדי שישמחו בו הוריו וזה שאנו מתפללים ישמח האב ביוצא חלציו וכו' מה שהבן יצא מחלציו ונולד מאיש ואשה ולא נברא מהש"י בעצמו זה יהי' להם לשמחה וגילה כנז' כי גיל יגיל אבי צדיק

ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר א"כ למה זה אנכי. פרש"י ע"פ המדרש שחלקו בנחלת שני עולמות עוה"ז ועוה"ב. וכבר מצינו חלוקה זו בקין והבל ג"כ דאיתא במדרש שחלקו א' נטל מטלטלין וא' נטל קרקעות. ושמעתי לפרש כי קנייני עוה"ז שאין אדם יכול להוליכם אתו לבית עולמו נקראים קרקע כמו שהקרקע אין יכולים להזיזה ממקומה אבל המצות ומע"ט שאדם יכול להוליכם עמו לעוה"ב הם נקראים מטלטלין. אכן באמת חלוקה זו בטלה מעיקרא כי עוה"ז ועוה"ב הם כאחים תאומים יתלכדו ולא יתפרדו כי א"א לנחול עוה"ז בלי עוה"ב ולא להיפך. ואקדים מ"ש לפרש הפסוק במלכים ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר לא נפל דבר א' ארצה מכל דברו הטוב אשר דבר עיין ב"ל בדרוש לש"ע. וי"ל כי הן רבים עתה עם הארץ האומרים לעת כזאת שצריכים להלוך קדימה (פארטשריט) ואנחנו אם גם נסכים עמהם בענייני העולם בכל מלאכת מחשבת וכדומה אבל בדבר הנוגע לתורתנו ואמונתנו שבת לה' כלומר צריכין אנו לשבות ולנוח במעמד אחד וזאת התורה כאשר שמרו אותה אבותינו לפני שנות אלפים כמו כן צריכים אנחנו לעבדה ולשמרה בלי תוספות ומגרעות ושינוי ח"ו. הלא עינינו רואות הטבע כמו שיצאה מידי היוצר ב"ה עומדת במקום א' לא שינתה ולא הוסיפה או גרעה השמש זורחת כיום כלפני שנות קדומים והארץ תתן יבולה כמאז ומקדם כ"כ התוה"ק שהיא יציר כפיו של הקב"ה לא תומר ולא תתחלף ולא ישונה מצבה כי במעשה ידי הש"י אין בו מגרעת שיהי' צריך התחדשות ברבות הימים וז"ש יהללו את שם ה' כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור ר"ל כמו שהשמים וכל צבאם עומדים לעד לעולם ואין בהם שינוי כמו כן החק אשר נתן והיא