לוח ארז חלק א ס

לעשות יקר וכבוד למת וז"ש רמז לציון קברות מה"ת הוא וראה עצם אדם ר"ל שהוא רואה ומבין ויודע מה שהוא עצמיות ועיקר בחיי האדם ע"כ אחרי ידע כי המות הוא רק מקור חיי עוה"ב ע"כ יבנה אצלו ציון על קבורתו ועד"ז פירשתי הירושלמי כל האומר דבר שמועה יראה כאלו בעל השמועה עומד לנגדו שנאמר אך בצלם יתהלך איש כי מי שחי רק חיי גשמיות אזי בעת הפרד הגוף מעל פני תבל באמת למיתה תחשב לו לא כן מי שכל עסקו להורות וללמד אחרים אם גם גופו כלה מן הארץ כ"ז שתורתו נשמעת בין החיים עוד נפשו חי' כי אצלו עיקר החיות הוא להורות וללמד וכיון שגם אחרי הפרדו מאתנו תורתו ערוכה ושמורה אתנו שפתותיו דובבות בקבר ע"כ שפיר אמרו כל מי שאומר שמועה מפיו יראה כאלו בעל השמועה עומד נגדו עודנו חי ומביא ראי' שנאמר אך בצלם יתהלך איש כלומר לא חייו ההבלים יקראו חיים כ"א אם מתהלך בצלם אלקים להדמות לבוראו ית' זה תהלוכות איש חי רב פעלים ובזה עוד חי יקרא לאח"מ. וע"כ אברהם אע"ה הי' מהדר ג"כ לקבור את שרה הצדקת ע"ה לכבדה בקבר נאה ומכובד על שהיתה האמונה בתחה"מ ובהשארות הנפש תקועה בלבו כיתד במקום נאמן. והנה בסוכות נאמר בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות ודקדק הרוקח ז"ל בה' סוכה דמתחלה הקדים תיבת בסוכות לתשבו והי"ל לסיים ג"כ בסוכות ישבו ונ' כי יש לכל אדם חלקו בב' עולמות עוה"ז ועוה"ב וצדיקים תחלתן יסורין וסופן שלוה וברשעים להיפך כי מי שסובר שיחי' לנצח ולא יראה מות לעולם וקרבו ביתו לעולם ולא יכין צידה לעוה"ב והוא חי כל ימי הבלו ממלא בתענוגי עוה"ז אכול ושתה זהו אין לו באמת חלק לעולם הבא אחרי שלא טרח בערב שבת מאין יבא עזרו בעולם שכולו שבת ופי' דור המדבר אין להם חלק לעוה"ב כלומר מי שסובר בדעתו הנבוכה שכל עיקר חיותו אינו אלא במדבר הנשמה הלזו הוא עוה"ז ויחי' ע"פ דעתו זה חיי הבל ימיו עלי ארץ לזה אין לו באמת חלק לעוה"ב וז"ש ואלו שאין להם חלק לעוה"ב האומר אין תחיית המתים מן התורה כלומר אחרי שסובר שאין לו תחה"מ ובודאי לפי דעת זו יחי' חיי הבל וריק מבלי עשות דבר טוב ומועיל לעוה"ב לזה באמת כאשר זמם כן יעשה לו שלא יהי' חלקו בחיים אחרי שלא הכין צידה לאורחא רחיקא וזוודא קלילא אבל מי שחושב את עוה"ז לעולם עובר ויודע כי הוא רק גר בארץ זה יעשה הכנה רבה להלכתא רבתי לשבתא וימשמש כליו בע"ש שמא ישכח ויצא כלומר יפשפש במעשיו תמיד למען יזהירו בזוהר הרקיע אם יקראוהו לשמים מעל לבוא בכלח אלי קבר וז"ש בסוכות מי שיושב בעוה"ז בסוכה הוא דירת ארעי עושה למקנהו אזי תזכו שלאח"כ תשבו שישבו בישיבת קבע בעוה"ב ליהנות מזיו השכינה אבל כל האזרח בישראל וחושב עצמו לאזרח ותושב בארץ שעי"כ בעוה"ז ישבו ישיבת קבע לבסוף בעוה"ב יהי' רק בסוכות סוכת ארעי. ולפ"ז יש לו לכל אדם ישיבה של מטה וישיבה של מעלה והצדיקים הם מתחלה דהיינו בעוה"ז גרים בארץ ואח"כ בעוה"ב תושבים לא כן הרשעים הם מתחלה תושבים ולבסוף גרים אחרי שאין להם אמונה בתחה"מ. וז"ש אאע"ה גר ותושב שמתחלה אני גר ולבסוף תושב ואני מאמין באמונה שלימה בתחה"מ ע"כ צריך אני לכבד את המת כנ"ל תנו לי אחוזת קבר וגו' כנ"ל אבל באמת עיקר המצבה והזכרון שצריך לעשות למתים לא יספיק לזה מצבת אבני שיש כ"א בלב הבנים צריך שיהי' חקוק בצפורן שמיר זכרון אבותיהם הקדושים אשר בארץ המה למען ילמדו לעשות ממעשיהם הטובים כמו שמצינו גבי יוסף שביקש לעשות אותו מעשה ונראה לו דמות דיוקנו של אביו וכמו כן צריכים הבנים לשית נגד עיניהם תמיד את אבותיהם התמימים והישרים וזכרון זה עולה לטובתם לבלתי יחטאו וע"ז נאמר ויצב יעקב מצבה על קבורתה היא מצבת קבורת רחל עד היום ובמדרש ע"ז אין בונין נפשות לצדיקים מפני