לוח ארז חלק א נז

א"צ לדבר בטענות והוכחות להחזיק אמונתם אחרי שבלא זה הם מאמינים ויודעים שחוטאים אלא להם צריך לדבר דברי כבושים להסיר לב האבן ולמול את ערלת לבם. והנה השופר בטבעו להחריד בקולו את לב השומעים והגרון שהוא מוצא הדיבור בו יטיף דברי טעם ושכל טוב בטענות צודקות להבדיל בין אמת לשקר. וז"ש הנביא קרא בגרון אל תחשוך הוא נגד הכת הא' אשר רופפו עמודי אמונתם וצריך לדבר בגרון דברי טענות והוכחות בשום שכל להפיץ ענני הטעות ולהאיר עינם באור האמונה הטהורה ונגד הכת הב' שחוטאים רק מחמת תגבורת התאוה אמר כשופר הרם קולך להחרידם בקול שופר לבד די להם שעי"ז יכנעו ולא ילכו עוד אחר תאוותם והוסיף לבאר עוד והגד לעמי פשעם אלו הם הפושעים והמורדים ברבונם להם צריך הגרון להוכיחם בדברי שכל וטוב טעם ולבית יעקב חטאתם אלו הם היודעים ומאמינים בתוה"ק אלא שנכנס בהם רוח שטות של התאווה וחוטאים להם די רק כשופר הרם קולך להחריד לבותם והנביא אמר כל ראש לחלי וכל לבב דוי שהם מנוגעים בראשם בחולי האפקורסות שיש להם שרץ במוחם וגם לבם הזונה הולכים אחר שרירות לבם והוא דוי כי יאמרו בראשם ושכלם יען שאינם משיגים טעמי המצות והעבירות על מה אדניהם הטבעו ע"כ הם פורקים עולם מעליהם ובאמת היא טענה נכזבה אחרי שאל אלקים הוא יודע טעמיהן ויסודיהן ולו נתכנו עלילותיהן מה לנו לשאול על טעמיהן הנסתרות לה' אלקינו וזה יש לנו ללמוד מאברהם אבינו ע"ה אשר אנו מתפללים שהש"י יזכור לנו עקדתו שהוא רצה לעשות דבר אשר הי' נגד דעתו ושכלו שאלקים יבקש קרבן אדם בנו יחידו וגם הי' נגד לבו הנאמן באהבתו בכ"ז חש ומהר לעשות רצון בוראו יען ידע כי אלקים הבין דרכו והוא ידע טעם מצותו ע"כ אף שהוא בעין שכלו לא ראה האמין בה' ויחשבה לו צדקה וז"ש ויקרא שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה כלומר שמשם יש ללמוד שרק ה' יראה הטוב והישר לאדם לעשות ורק מה' מצעדי גבר כוננו וע"כ עשה הקב"ה עמו את הנסיון הזה להראות לדורות שצריך האדם לעשות צווי הש"י אף מה שהוא נגד דעתו ולבו כי צפה מראש ומקדם שיעמוד דור אחרון היום בזמן הזה אשר יאמר היום בדור זה בהר ה' יראה רק אז נעלה בהר השלימות לקיים המצות אם ה' יתראה לנו לגלות לנו מצפוני הטעמים של המצות ובלעדי זה יפרקו עול ינתקו מוסרות התורה ע"כ הקב"ה מביט מראשית אחרית סיבב הנסיון הזה לאברהם וע"י עקידת יצחק נקח מוסר לומר כזה ראה וקדש שגם אם האדם לא יראה את ה' לידע טעם מצותיו אם רק ה' יראה את המעשה כי טוב הוא אז יעשהו האדם. וי"ל עוד כוונה אחרת כי כשבאו ישראל לקבל התורה אמרו בנינו יהיו ערבים בדבר שנא' מפי עוללים ויונקים יסדת עוז כי כל זמן שמדריכים את בניהם על דרכי היראה והמוסר עוד יש תקוה שגם המה ישובו לדרך התורה והיראה אבל בעוה"ר בדור הזה אומרים שאם ירצו לגדל את בניהם בדרך התורה לקרבן להם יחשב כאלו הם מקריבים את בניהם על מוקדה שעי"ז יצטרכו לחיות במצור ובמצוק אם יהיו יראים ושלמים עם ה' ובאמת לא כן ידברו כי יש כמה וכמה יראי ה' המגדלים את בניהם על ברכי התורה ובכ"ז הם מוצלחים גם בעניני העולם כמ"ש בד"ה ויהי דוד לכל דרכיו משכיל ומצליח ובכ"ז וה' עמו בעניני הדת והתורה וזהו שהראה לו הקב"ה בעקדה כי לפי דעת הר"מ הובא באברבנאל היתה העקדה במראה נבואה אליו ולפ"ז י"ל בדרך הרמז שמתחלה הי' סבור אברהם שאם רוצה לגדל את בנו בדרך הישר צריך להקריבו לקרבן כליל לה' ולא יהנה כלום מן העוה"ז עד שאמר לו מלאך האלקים אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה אינך צריך להקריבו כי דרכי' דרכי נועם וכל נתיבות התורה שלום ויקרא אברהם שם המקום ההוא