לוח ארז חלק א נא
Luah erez part 1 51 · לוח ארז חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →יעמוד במקום א' בלי שינוי ואשת לוט כמוהו לא שנתה מדרגתה בדמיונה שכבר הגיעה לתכליתה
במדרש ילמדנו רבינו קטן לכמה נימול כך שנו רבותינו קטן נימול לשמונה שכך מצינו ביצחק שנימול לשמונה וכבר הלכו בו נמושות לפרש מה זו שאלה ומה הוצרך להביא ראי' מיצחק ונ"ל כפשוטו ע"פ מ"ד במס' נדה מפ"מ אמרה תורה קטן נימול לשמונה שלא יהו הכל שמחין ואביו ואמו עצבין וא"כ בזמן הזה שהחמירו לישב ז' נקיים ובשום פעם אינה טהורה ביום השמיני משום ס' יולדת בזוב א"כ לכאורה לא יהי' נימול לשמונה וזה שאלתם לדידן לכמה נימול אחרי דלא שייך הך טעמא דאביו ואמו עצבים אבל אחרי שמצינו שגם קודם מ"ת שלא הי' נוהג עדיין איסור נדה ול"ש ג"כ טעם הנ"ל ואפ"ה נימול לשמונה מוכח דלא סמכינן אטעם הנ"ל וא"כ גם לדידן מלין בשמיני ועפ"י דברי הש"ס דנדה הנז' י"ל ד' התוס' בשבת דף ק"ל ע"א ד"ה שש אנכי במדרש איתא למנצח על השמינית על המילה שניתנה בשמיני וכן אמרינן ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק ביום ה"ג מל את יצחק דהיינו ביום השמיני כמנין ה"ג עכ"ל ועי' מהרש"א ומהרמ"ל שנדחקו בפירושו. וי"ל ע"פ מה שיש לדקדק למה נקט על המילה שניתנה בשמיני הול"ל סתמא על המילה וידעינן שהוא בשמיני וגם במה שדרשו ביום ה"ג מל את יצחק למ"ל לקרא לרמז דמל ביום השמיני הלא ידעינן כבר מקרא מפורש דמל ביום השמיני ולמ"ל לרמזו עוד גבי ויעש משתה ונ"ל ע"פ הש"ס הנ"ל דטעם מילה בח' שלא יהו הכל שמחין ואו"א עצבין עי"ש והוא מחמת איסור נדה שפרושים זמ"ז הם עצבים לפ"ז א"ש דהכי דריש לקרא שש אנכי על אמרתך כלומר איני עצב עוד בעת בואי לקיים מצותיך מכלל דמעיקרא הי' עצב והיינו במילה כי מתחלה היו עצבים מחמת פרישתם זמ"ז וידוייק ג"כ סיפא דקרא כמוצא שלל רב היינו שמתחלה האשה נשללה ממנו שהיתה אסורה לו ועכשיו מוצאה מותרת וזהו כוונת התוס' במדרש איתא למנצח על המילה שניתנה בשמיני כלומר ע"כ אני שמח על המילה על שניתנה בשמיני וכן ויעש אברהם משתה ביום ה"ג מל על שביום השמיני נמול ע"כ הוא שמח כנ"ל ודו"ק
ויקרא את שם המקום ההוא ה' יראה אברהם קראו יראה שם בן נח קראו שלם שנאמר ומלכי צדק מלך שלם אמר הקב"ה אם אקראהו שלם אברהם מתרעם אם אקראהו יראה שם בן נח מתרעם הריני קוראו ירושלם יראה שלם הרי שניהם עד שהי' שלם הי' עושה הקב"ה סוכה בתוכה שנא' ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון והי' מתפלל יה"ר שאראה בבנין ביתי ונ' כי ירושלם הוא אבן שתי' שממנה הושתת כל העולם ובה כלול כל טובות העולם כולו ארץ אשר עיני ה' בה ודורש אותה תמיד וזהו דעת שם בן נח שקרא למקום ההוא שלם בו כל השלימות אבל דעת אאע"ה אינו כן כי אף שהמקום שלם בכ"ז אין קדושתו מטעם זה כ"א הטעם ה' יראה כפרש"י ז"ל יבחר לו המקום הזה והקב"ה אמר שיש משניהם בו. ועד שהי' שלם ועדן לא בחר בו ה' לא הי' אלא דירת ארעי של הקב"ה שנאמר ויהי בשלם רק סוכו אבל מעונתו הקיימת הוא רק בציון והי' מתפלל יה"ר שאבנה ביתי
בגמ' אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה כי רבים אומרים הן אמת שהחוב להתפלל בכל יום ולשפוך שיחו אבל יכולים להתפלל בביתם וא"צ לילך לבית הכנסת אבל האמת כי ע"כ נקרא בית הכנסת להורות שרק שם יוכל לכנס ולצמצם רעיוני לבו ומחשבותיו לשפוך נפשו לפני ה' כי בביתו רעיוניו מפוזרים ומפורדים ורק במקום המיועד לתפלה שם שכינה שורה שם יוכל להשליך מעליו טרדות הזמניות ע"כ אף שנאמר כל הדברים יגעים וכל היום האדם הולך ממקום למקום וגם בלילה לא ישקוט ולא יתן