לוח ארז חלק א נ

וכ"ת למה זה יסבול ר' חנינא צער ודוחק בשביל שיוכל להשפיע לשאר העולם לזה אמר וחנינא בני די לו בקב חרובין שהוא באמת מסתפק ואינו מבקש כלל תענוגי עולם הזה. וז"ש ואברהם הי' יהי' לגוי גדול ע"ד אז"ל צדיק א' שקול ככל העולם כולו וידוע לכל שהוא אהוב אצלי עי"ז ונברכו בו כל משפחות האדמה כי ידעתיו מלשון ויודע בהם את אנשי סוכות שע"י שהוא עם היותו צדיק גדול ובכ"ז אינו חי חיי עונג מזה יקחו מוסר כל העולם שאין עוה"ז עיקר ואוכל עי"ז להשפיע להם ברכה וטוב וע"כ נתתי לו עוני כי יודע אני שיצווה את בניו לשמור דרך ה' וגו' למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר וזהו תחיית המתים כפירש"י עוה"ב ואינם חפצים כלל בשכר עוה"ז. וי"ל בזה ד' המדרש פ' שלח אקרא והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וישובו ויבכו גם בנ"י ויאמרו מי יאכילנו בשר אספסוף אלו הזקנים שנא' אספה לי ע' איש מזקני ישראל הכוונה עפ"י הנ"ל אחרי שגם הזקנים והצדיקי' יתאוו להנאות הגופניות ול"ש תו לומר שדי לו בקב חרובין א"כ כל העולם לא יוכל לזון בשבילם ע"ב אחרי שהזקנים התאוו בכו בני ישראל המה שאר העם מעתה מי יאכילנו בשר

ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תבט אחריך ואל תעמוד בכל הככר ההרה המלט פן תספה. י"ל הכוונה ע"פ אז"ל המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה רצו בזה כי בענין קניינים הזמניים אין טוב לאדם מאשר ישמח בחלקו אשר חנן לו אלקים בזה כ"א יכסוף תמיד לאסוף חיל לא יעצור ברוחו ע"כ העצה היעוצה לזה לראות תמיד במי שהוא פחות ממנו ולרש אין כל ואז ישמח ויודה במה שחנן אותו ה' לא כן אם יביט במי שהוא למעלה ממנו ויקנא בו ובנחלתו אז אין תרופה למכתו כי יהי' בכליון עינים תמיד ובדאבון נפש אמנם בענייני הנפש בתורה ובחכמה טובה הקנאה כמאמר החכם קנאת סופרים תרבה חכמה וע"כ בענייני החכמה הדבר להפך שאם ישקיף על מי שהוא פחות ממדרגתו בקנין החכמה יסתפק במה שכבר למד ואף אם מצער הוא יגבה דעתו ולא יוסיף ללמוד ולכן תמיד החוב לראות במי שלמעלה ממנו וקנה דעת ובינה ביתר שאת אז ישתדל בכל מאמצי כחו לעשות כמוהו והנה קנינים הזמניים נראים לעין כמ"ש כי תאוה הוא לעינים ונחמד למראה לא כן קנייני הנפש עין לא ראתה רק הלב משתוקק להשיגם כמ"ש ולבי ראה הרבה חכמה ודעת וז"ש צריך שיתן עיניו כלומר הבקשה בקנינים הזמנים יראה במי שהוא למטה ממנו ויסתפק במועט אבל לבו כלומר בענייני החכמה יסתכל ויקנא במי שהוא למעלה ממנו. והנה מי שמסתפק במה שלמד שוב עומד במקום א' ואינו מוסיף כח לעלות מעלה מעלה וכבר נודע משל הלועז העמידה היא נסיגת אחור כי האדם אם אינו הולך מעלה והלאה נקרא כמי שהולך אחורנית וזה י"ל אחור וקדם צרתני ירצה שהאדם הבלתי הולך קדמה להוסיף שלימות איננו נשאר רק עומד אבל באמת הוא הולך אחור ונפחת מדרגתו והנה לוט ראה עצמו ניצול מכל אנשי עירו וכדי שלא יאמין בעצמו שכבר הגיעו אל התכלית ואין מהצורך עוד להשתדל מעלה מעלה אמרו אליו המלאכים כהוציאם אותם החוצה המלט על נפשך כלומר בהיות הדבר נוגע לנפש ולא לקנין זמני אל תבט אחריך להסתכל במי שעומד אחריך ופחות ממך במדרגה לומר כנגדם אני צדיק שאם תעשה כן תעמוד במקום א' ולא תוסיף שלימות לעלות מעלה ובאמת לא יאות לך כן ואל תעמוד בכל הככר כלומר אל תעמוד במקום אחד לומר כבר הגעת לתכלית שלימות כ"א ההרה המלט כלומר תלך תמיד למעלה ובאשתו נאמר ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח כלומר היא סברה שכבר הגיעה למדרגת השלימות כי ראתה והעריכה את עצמה נגד העומד מאחרי' הפחות ממדרגתה ע"כ ותהי נציב מלח כי המלח ברית עולם נשתנה מכל הדברים שהוא תמיד