לוח ארז חלק א ה

עוד זאת לנו פי שנים ברוחינו כפלים לתושי' להזהיר את העם על המצות והחוקים התוריים אשר לא עשה כן לכל גוי והמופת ע"ז למען דעת את הרב המורה מאיזה כת הוא הנהיגו חכמי הדורות שכל דורש באגדה ידרוש תחלה בסוגיא דבר הלכה מחדדן שמעתתי' להורות בזה כי לא רק בדברים השכליים חובתו אשר כל אומה ולשון יודעים אותם כי אם המקום אשר עומד עליו מקודש ג"כ בהלכות המסורים לנו ממקור תוה"ק כי ההלכות רק לבני ישראל לנחלה ולא עשה כן לכל גוי. והנה המורים מהכת החדשה אשר זכרנום ראשונה אין מלאכתם רק להזהיר את האדם שיחי' חיי המדיני בעוה"ז אבל לא יעשו מאומה בשביל עוה"ב לא כן המורים הת"ח רבנים הנאמנים לה' כל ישעם וחפצם להורות לעם את הדרך אשר יבואו בו לחיי נצחי לעוה"ב. ואחרי שהאגדות רוב תוכן עניינים רק לעורר את האדם למעלות ומדות טובות שמנו חכמים שעל ידיהן תפארת לו מן האדם בעוה"ז אבל כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב ע"י התורה שניתן רק לישראל עם קרובו והמה ההלכות והשמעתתא ע"כ מי שמורה לעם רק בדברי אגדה זה בודאי מרומם אותם על גפי מרומי העוה"ז אבל מי ששונה גם הלכות מובטח שהוא בן עוה"ב שאיננו רק מורה ומלמד על עניני עוה"ז שנאמר הליכות עולם לו כלומר לנו בנ"י שני מיני הליכה יש להלוך הא' לחיי עוה"ז והב' לחיי עוה"ב ואל תקרי הליכות אלא הלכות אם שונה ומלמד הלכות זהו לאות שעושה הליכות שני מיני ההליכה הנזכרים

וזה הי' לדעתי חטא ישראל אשר בקשו להם מלך בימי שמואל וחקרו המפרשים מה פשעם ומה חטאתם אחרי שנצטוו בפירוש שום תשים עליך מלך אכן חטאם הי' שאמרו תנה לנו מלך לשפטינו ככל הגוים כלומר אין כוונתם שהמלך ידריכם ג"כ לחיי עולם הנצחי כ"א רק בקשו מלך לשפטם ככל הגוים שכל תכליתו לא יהי' רק לשפוט בין אדם לחבירו בעניני נימוסי המדינה אבל לא בענינים האלקיים. וזה שסיפר הכתוב וירע הדבר בעיני שמואל על אמרם תנה לנו מלך לשפטינו כלומר שזה הרע בעיניו על אשר לא בקשו מלך רק לשפטם בענינים הארציים כי יהי' ריב ומצה ביניהם ולא בענינים גבוהים נצחיים ואין זה מצות המלך ישראל רק כמו שנאמר גבי דהע"ה אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ כלומר שהוא הבכור קודש לה' שינהג את עמו בדרך הקודש בעניני הנפש וגם עליון למלכי ארץ גם בענינים ארציים ינהיגם באופן מאוד נעלה וע"ז אמרו במדרש שהתחלנו מה בכור נוחל פי שנים אף דהע"ה נחל פי שנים בעוה"ז ובעוה"ב ר"ל שבשני הענינים האלו הוא מלך בין בעניני עוה"ז וגם בעניני עוה"ב

וזהו כוונת מדרש ילקוט ע"פ נחמו נחמו עמי חטאו בראש שנאמר נתנה ראש ונשובה מצרימה ולקו בראש שנאי כל דאש לחלי ומתנחמים בראש שנאמר ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם והכוונה ע"פ הנ"ל פשוטה חטאו בראש באמרם כי א"צ להם לראש ומנהיג כ"א אשר יצא ויבוא לפניהם במלחמה בענינים ארציים וז"ש נתנה ראש ונשובה מצרימה כלומר אין כוונתינו בנתינת הראש רק למען ינחה אותנו בדרך הארצי אשר נלך וע"כ לקו ג"כ בראשם שראשם לא הי' בריא אולם ולא היה לו כח למלא מבוקשם זאת וע"ז נאמר כל ראש לחלי ומתנחמים בראש שלעת"ל ידעו ויבינו כי צריך להם לראש גם בענינים האלקיים וזהו ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם שיהיה מלך בארץ וגם בענינים האלקיים. אבל למען יוכל המלך לקיים ב' מצות אלו בשלימות צביך הכנה יתירה וסיעתא דשמיא וזה יבוא לו אם ינהג כמו שסיפר על דהע"ה בילקוט מלכים שאמרו עליו שהי' מניח כתר מלכות במקום הנחת תפילין והכוונה לדעתי עפמ"ש במצות תפילין והי' לך לאות על ידכה ודרשו חז"ל ידכה יד כהה ועם כי הפירוש הפשוט הוא להניח על יד שמאלית בכ"ז לדעתי יש עוד רמז בדבר כי התפילין מורים כי כשל כחנו ואין