לוח ארז חלק א ד

נזכה לחיי עוה"ב. וזהו כוונת בלעם באמרו מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל כי לפי האמור יש לישראל נימוסים טובים בהם יחיו חיי עוה"ז בנעימות ע"י שיש להם משפטים טובים אשר יתנהגו על פיהם. וע"ז נאמר וחיי עולם נטע בתוכנו שגם לצורך חיי עוה"ז ותיקון חברת ב"א נטע בתוכנו משפטים צדיקים להתנהג על פיהם. וגם יש להם עוד הדבר היותר נכבד והם החוקים המובילים לחיי עוה"ב. והנה העוה"ז דומה לפרוזדור ולאהל אשר יטהו עובר אורח לפי שעה ודעתו להעתיק משם בקרב ימים ע"כ יכונה העוה"ז דירת ארעי ואהל לא כן משכן יקרא מקום עוה"ב אשר שם מקום תחנותינו לעולמי עד כמ"ש ותשובתו הרמתה כי שם ביתו ר"ל בשמים הרמים והנשאים בעולם העליון שם הוא ביתו העיקרי משא"כ למטה בעוה"ז איננו בית רק אהל עראי וז"ש מה טובו אהליך יעקב ומשכנותיך כלומר חיי עוה"ז וגם חיי עוה"ב יחדיו יהיו תמים בעם סגולתנו. וזהו כוונת המדרש ישראל חטאו בכפלים שנא' חטא חטאה וגו' ולקו בכפלים שנא' כפלים בכל חטאותי' ומתנחמים בכפלים דכתיב נחמו נחמו עמי הכוונה כנ"ל כי כשישראל חוטאים שתים רעות עשו עמי הא' שחטאו נגד משפטי חברה האנושיות. והב' שגם בתורת אלקיהם נצטוה להם לחיות חיי המוסריים וע"כ עונשם בכפלים וגם נחמתם תהי' בכפלים

ועפ"י הנאמר יש גם למורה ולרועה עמו צאן קדשים שתי מצות בהן ינטל וינשא אח העם. הא' להורות להם משפטים טובים איך ינהגו בין אדם לחבירו ולהלהיב בלבם אש המדות הטובות ולהאיר בשכלם נוגה אור המצות השכליות איך יאהבו איש את רעהו ויתפללו בשלום מלכות ושלום המדינה כל אלה חוברו יחדיו אשר המה מצות שכליות מועילות לטוב העולם. ולכוונה זו אחז"ל בגיטין ד' ס"ב ע"א מנ"ל דרבנן איקרו מלכי דכתיב בי מלכים ימלוכו הכוונה כי המלך תעודתו וחובתו לנהג את אומתו הסרה למשמעתו למען יחיו חיי המדיני אבל חיי הנפשי אין למלך חלק בו כ"א הכהן אשר הופקד על התורה ועבודה המה הכהנים יורו לחיות חיי אמת למען יזכו לחיי עוה"ב אבל הרבנן אף שעיקר תעודתם להדריך את תלמידיהם לחיי עוה"ב בכ"ז גם מצות אשר המלך מיועד עליהם. גם אותן מחויב הרב והמורה להדריך את הסרים למשמעתו ולהזהירם ג"כ על המשפטים. וז"ש מנ"ל דרבנן איקרו מלכים ר"ל שהרבנים מחוייבים ג"כ לעשות כמצות המלך להזהיר את העם על המשפטים שנאמר בי מלכים ימלוכו. אבל אמרו עוד שם ומנא לן דכפלינן שלמא למלכא שנאמר שלום שלום לך כוונתם ז"ל בזה שח"ו לא יסתפק עצמו הרב בזה כמו בזמננו בעוה"ר בהרבה דרשנים להוכיח את העם למען ילכו בדרך משפט צדק ומישרים ולאטום את פיו מלהוכיחם על עקרי תוה"ק שהם המצות והחוקים אלא כפלינן שלמא למלכא הני מלכי רבנן יש להם לעשות שלום בדברים הארציים למען יחיו חיי שלום ואמת בישוב הארץ. אבל גם זאת להם והוא העיקר לעשות שלום גם בענין הנפש להורות לעם ה' חוקי האלקים ותורותיו אלה המצות אשר נצטוו בהן המלכים רבנן

ובזה פירשתי המאמר תנא דבי אליהו בל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אית הליכות אלא הלכות. הכוונה כי רבו כעת המתפרצים לעלות למעלה להיות לרב ולמורה לעם ה' ואין בהם אפילו ריח תורה ויראת שמים רק מהגים ומצפצפים כל היום תמיד בדרשותיהם ומזהירים את העם רק על דרכי המוסר המדיני ואהבת אדם ומצות צדקה וכדומה מהמצות אשר כל אדם גם אם לא הנחילו ה' תורת משה יודע לעשות אותם אבל ממצות ישראל שבת ותפילין נדה ומאכלות אסורות וכדומה הם מחשים ומחרישים יען שגם המה אינם מקיימים אותן בדקדוקיהן כראוי לא כן הת"ח ההגון הוא יודע שאם גם הוא מוזהר ומצווה להזהיר את האדם על מצות שכליות אשר יעשה כל האדם וחי בהם