לוח ארז חלק א מו

רש"י ז"ל בשנותו את טעמו לכתוב בישמעאל את ולא באברהם ונ' עפמ"ש הרמב"ם ז"ל בטעם המילה להחליש הכח התאוני הנטוע באדם אשר שרשו באבר המשגל א"כ פועלת פי שנים. הא' הוא המילה החיצונית הנראית לעין ועל ידה נעשה מילה ב' שהיא הפנימית שאינה נראית לעין והיא מילת ערלת הלב. והנה אאע"ה לא הי' צריך למילה פנימיית כי כבר הי' שלם וטהור ואצלו לא היתה אלא מילה חיצונית כמ"ש במדרש כשא"ל הקב"ה לא"א התהלך לפני והי' תמים אחזתו רעדה אמר שמא ח"ו נמצא בי דבר מגונה עד שא"ל הקב"ה ואתה את בריתי תשמור לזרעך אחריך נתקררה דעתו כלומר שאצלו לא היתה צורך המילה לתיקון המדות כ"א לזרעו אחריו צריך מילה בפנימיות ג"כ ע"י מילה החיצונית. ואפשר שלזה רמז הכ' באמרו המול ימול לכם כל זכר לרמז על ב' מילות חיצונית ופנימית ואחרי שאאע"ה לא הוצרך למילה פנימית לא נאמר אצלו רק בהמולו בשר ערלתו כלומר רק בשר ערלתו נימול ולא יותר. לא כן בישמעאל שהי' בן י"ג שנה ופרא אדם ע"כ לא לבד ערלתו נימול כ"א גם הוא עצמו ומזג מדותיו נימול וזהו בהמולו כלומר הוא בעצמו את בשר ערלתו כמו עם בשר ערלתו גם הוא עצמו נימול וי"ל בזה מ"ש ונמלתם את בשר ערלתכם והי' לאות ברית ביני וביניכם וכ' רש"י ז"ל שהנו"ן יתירה הוא ולהנ"ל י"ל שרמז ונמלתם כלומר שאתם בעצמכם וכח התאוה שלכם תהיו ג"כ נימולים עם בשרכם ועי"ז תהי' לאות ברית ביני וביניכם

ועפי"ז יבואר בעז"ה מאמר נפלא בילקוט ראובני (הובא בס' המקנה דף ע"ז ושם הביא עליו פי' נפלא ע"ד דרוש מרבינו הח"ס זצ"ל) אם קיימת מצות מילה ופריעה בדחילו ורחימו אז לא תקח האם על הבנים ואם לאו שלח תשלח את האם והבנים תקח לך כי אמרו עבוד מאהבה עבוד מיראה הנה היראה היא להשמר מל"ת שחייב עלי' עונש ואהבה מעוררת לקיים מ"ע שאין בה עונש אם אינו מקיימה ואינו עושה אלא מאהבה לפ"ז א"א לומר בשום מצוה שעושה אותה מיראה ואהבה יחדיו דהא בל"ת אין בה רק יראה ובעשה אין כאן אלא אהבה לבד במילה אפשר למצוא שניהם והוא ע"פ מה שיש להסתפק אי מל ולא פרע חייב כרת מי נימא כיון דהוה כאלו לא מל וחייב א"ד כיון דכרת לא נאמר אלא לא"א ובש"ס דיבמות אמרינן לא ניתנה פריעה לא"א ע"כ אפריעה אינו חייב כרת ושוב מצאתי מזה בתשו' ח"ס חיו"ד סי' רמ"ט ובתשו' מהר"י אסאד ז"ל סי' רנ"א עי"ש ואי נימא דאינו חייב כרת אפריעה א"כ במילה ופריעה יש כאן אהבה ויראה על המילה שחייב כרת יש כאן יראה אבל אפריעה אם נאמר דאינו חייב כרת יש כאן אהבה וז"כ ראשית המאמר אם קיימת מצות מילה ופריעה בדחילו ורחימו היינו כנז' דבמילה ופריעה יש יראה ואהבה ובתשו' מהרי"א שם מביא מרש"י פ' לך שפירש הא דגבי מילת ישמעאל כתיב בהמולו את בשר ערלתו היינו דמאת מרבה פריעה וכ' הרא"ם ז"ל דדברי רש"י לקוחים ממדרש שם וחולק אתלמוד דידן וסובר דניתנה פריעה לא"א עי"ש. וצ"ל תלמודא דידן דלא דריש פריעה מאת האי את מאי דריש בי' וי"ל עפמ"ש לעיל בטעם המילה דדרשינן טעמא דקרא שהמילה תהי' גם בערלת הלב ותיקון המדות ע"כ כ' בישמעאל בהמולו את בשר ערלתו שמל עצמו ומזגו עם בשר ערלתו כנ"ל. ולפ"ז יהי' מוכח דדרשינן טעמא דקרא דטעם המילה הוא להורות על מילה פנימיית ולא מוכח מאת לרבות פריעה ונאמר דלא ניתנה פריעה לא"א וממילא א"ח כרת אפריעה ושפיר שייך בדחילו ורחימו כנז'. והנה בתשו' ח"ס חאו"ח סי' ק' לענין שילוח הקן בשבת כ' דאי טעמא דשילוח הקן משום אכזריות א"כ דוקא אם רוצה ליקח הבנים אז יש אכזריות אם יקח האם ג"כ אבל אם לא יקח לא האם ולא הבנים שפיר דמי והקשה לנפשי' הלא ר"י סובר במשנה דסוף חולין שלח