לוח ארז חלק א מה

הרימותי ידי אל ה' הן אמת שהעיקר הוא לפעול במעשה ע"י הרמת היד אבל גם צריך לזה הרימותי קולי ואקרא שגם ע"י דברים צריך אני לפעול וע"כ הרימותי רק את זה נוכל להרים ראש על העדה בחור מעם דוקא שיבחרו בו כולם

במסכת שבת אר"י אין מול לישראל א"ל הקב"ה לא"א צא מאיצטגנינות שלך וכו' מאי דעתך דקאי צדק במערב מהדרנא ומוקימנא לי' במזרח דכתיב מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו נ' כי בני חיי ומזוני במזלא תליין והטעם לזה כי אין הש"י משדד מערכות הטבע לשלם לאדם לפי מעשיו בענייני העוה"ז לתת לו עושר ונכסים וכבוד כי אין טובה זו טובה שלימה כי ע"י רוב טוב עוה"ז לא יוכל כמה פעמים להגיע למחוז חפצו הנפשיי כי מחמדי תבל בעוכריו להדיחו מהסתפח בנחלת ה' ולהגות בחוקיו והראי' לזה מצינו שרק לעת יזקין האדם עת כבר שקטו ודממו המיות גלי תאוותיו עת כבר כבה אש התשוקה אשר בקרבו רק אז יהי' צדיק גמור בלי שום נטיי' אל עון ופשע משא"כ בעת אשר שתות כחותיו עוד לא יהרסון ועוד לא הגיעו הימים אשר אין בהם חפץ הוא עלול מאוד לחטוא בכל רגע. אך הש"י ברוב טובו רצה להשפיע לצדיקים רוב טובה בעוה"ז ובכ"ז לא יטו אשורם מני דרך הישר דרך סלולה וגם בעת אשר כחותיהם בתקפם כצאת השמש בגבורתו והנם בריא אולם יצדקו ולא ירעו ולא יחשכו מיושר ע"כ אם מזלם לרעה הקב"ה משדדו לטובתם וז"ש צא מאיצטגנינות שלך אף שהמזל הוראתו לרע אשנהו לטוב כי הש"י נותן שכר גם בעוה"ז מאי דעתך שראית דקאי צדק במערב שרק לעת עריבת שמש ב"א וזקנותם אז מצדיקים מעשיהם אנא אוקימנא לי' במזרח ר"ל גם אור בוקרך לא יהי' עבות שגם בזריחת ימיך והצלחתך תצדיק דרכיך שנא' מי העיר ממזרח צדק זה יקראהו את הצדק לרגלו בכל דרכו בחיים

וירד העיט על הפגרים וגו'. בילקוט זכרי' והי' לעת ערב יהי' אור ואין ממשלתן של ד' מלכיות אלא יום אחד מיומו של הקב"ה שנאמר וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם ונ' כי אוה"ע רק עת שהם ברום הצלחה אז שמם גדול ומהולל מכנף הארץ אבל אם שח גבהותם ועמודי הצלחתם ירופפו אז יאספו ככבי נגהם ואבד זכרם מן הארץ אמנם בעם ישראל אדרבה כשאינם ברום הצלחה זמנית אז יותר יאירו ויגיהו ויתחזקו בתורה ובמצות ה' כמאמר רז"ל יאה עניותא לישראל וז"ש ולא יהי' לך השמש לאור יומם והירח לנוגה בעת ששמש הצלחה שקעה וירח אספה נגהה אז והי' ה' לך לאור עולם כי בעת ההוא מתרפקים על דודם ומבקשים את ה' וז"ש וירד העיט על הפגרים דהיינו כשבא השולל לשלול בזת אוה"ע כפירש"י דקאי על עוע"א אז כל הגוים כאין והיו כלא היו וישב אותם אברם ברוח פיו כלה יגרשם ויהי השמש באה כששמש הצלחה זורחת ובאה על ישראל אז והנה אימה חשכה גדולה נופלת על אברם כי ירא פן ישמן ישורון ויבעט ע"כ א"ל הש"י אל תירא כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ועי"ז יזדככו ויזעקו אל ה' ויתחזקו בו וידוע כי יום הוא כינוי להצלחת זמנית וז"כ הילקוט שהמלכיות אין ממשלתן אלא יום אחד רק בעת שהוא יום והצלחה אז יקראו מושלים אבל באבדן הצלחתם עלו בתהו ויאבדו ל"כ ישראל גם לעת ערב בעריבת שמש הצלחה זמנית יהי' אור שאז תאיר הנפש ביתרון אור כנ"ל. ויש לומר שזהו הרמז בנר חנוכה מצותה משתשקע החמה להורות כי גם אם שקעה החמה שמש הצלחה זמניית הלא אז יאיר נר מצוה ויצא כאור נוגה צדקינו ומעשינו הטובים וכן מוסיפין והולכין כנגד ימים היוצאים שאם גם פנה יום שהוא כינוי להצלחה וטוב הזמניי בכ"ז אז אנו מוסיפין והולכין באור תורה ומצות לאור באור החיים

ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמולו בשר ערלתו וישמעאל בן שלש עשרה שנה בהמולו את בשר ערלתו. כבר הרגיש