לוח ארז חלק א מד

אולי קיבל בזה שכרו משלם ובעולם הגמול לא יבוא עוד על שכרו אחרי שכבר אכל את עולמו בעודו בחיים חייתו עלי ארץ אבל אחרי שירים ידו אל ה' שע"י הברכה שברכו ה' בהון ועושר יוסיף להרבות מצות ומעש"ט כאמרם שכר מצוה מצוה כלומר ע"ו שכרו שקיבל בעד המצוה השתדל לעשות עוד מצוה כמ"ש פרי צדיק עץ חיים כלומר ע"י פרי אשר לקט הצדיק עבור מעשה ידיו להתפאר נטע הוא את הפרי והשכר שהוא העשירות ושתלו על שדה התורה והיראה עד כי מתחתיו צמח עוד הפעם עץ חיים למחזיק בו עץ עושה פרי המשמח אלקים ואנשים ע"כ לא יקופח שכרו לעוה"ב כי הן אמת שקיבל שכרו בעוה"ז אבל אחרי שע"י השכר הזה הוסיף עוד כפליים לתושי' לזרוע לצדקה ע"כ ברנה יקצור נושא אלומותיו גם בעוה"ב וז"ש אל תירא כי יעשיר איש כי ירבה כבוד ביתו שאז תירא פן אולי במותו כבר לקח הכל ואין עוד לצפות ולייחל שיקבל שכר בעולם הבא אל תירא ואל תחת והטעם כי נפשו בחייו יברך חייו העדונים לא רק לברך ולהנות גופו הי' חי כ"א גם את נפשו ונשמתו החי' ע"י חייו בעשירות ושפע ויודוך כי תיטיב לך כל חייו הי' ברכת הודאה על הטוב אשר גמלהו ה' וכיון שכן אף שנהנה בעוה"ז בכ"ז גם בעוה"ב יבא על שכרו

במסורה הובא בפתיחה לס' חתן סופר הרימותי ידי אל ה' אם אקח מחוט הרימותי קולי ואקרא הרימותי בחור מעם נ' עפמ"ש במארז"ל שמעון העמסוני הי' דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלקיך תירא פירש א"ל רבי כל אתין שדרשת מה תהא עליהן א"ל כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אקבל שכר על הפרישה עד שבא רע ודרש את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח ואמרתי בדרך הלציי קצת עפמ"ש מהר"ע ברטנורה ז"ל במשנה דאבות אל תעשה קרדום לחתוך בה שהעיר איך רשאים הרבנים לקבל שכר וכתב דהטעם הוא כמו דדרשינן הכהן הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו דצריך הת"ח שיהי' עשיר כדי שיהא יראוי ומאויים ודבריו נשמעין ע"כ שמעון העמסוני ששמו מורה שהי' עמוס התלאות מחוסר לחם וקרא ואהבת את ה' אלקיך שפיר דרש לפי דרכו לרבות ת"ח אבל כשהגיע לאת ה' אלקיך תירא דאם נדרוש לרבות ת"ח א"כ שוב יאסר לרב לקבל שכר דבשלמא בל"ז הותר לו לקבל שכר שיהא עתיר נכסין ויראוי ודבריו נשמעין אבל אי דרשינן את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח ובלא"ה צריך ג"כ לירא מת"ח א"כ נפל היתרא דקבלת פרס הרבנים בבירא שהרי גם אם חיי צער יחי' בכ"ז יהי' יראוי ומאויים ע"כ פירש ואמר כשם שקבלתי שכר שהייתי רשאי לקבל שכר על הדרישה כדי שאהי' יראוי ומאויים ודברי נשמעים כך בעתיד ג"כ אקבל שכר כלומר רשאי אני לקבל שכר רק אם אני פורש מלדרוש לרבות ת"ח משא"כ אם אדרשנו אז בלא"ה אני יראוי ומאויים ואסור לקבל שכר עד שבא ר"ע דייקא שהי' עתיר נכסין ולא נצטרך לבריות הוא שפיר דרש לרבות ת"ח וגם לא יקבל שכר אדרשה. העולה מזה כי ע"כ רשאי הת"ח לקבל שכר שעי"ז יהיו דבריו נשמעין. והנה העני מדבר בקול נמוך אבל העשיר יוכל להרים קולו ולא יבוש. ועוד טעם שרשאי הת"ח לקבל שכר אחרי שאין לו שום פרנסה ומקדיש כל עתותיו לכל צרכי העדה כמ"ש בתשו' ח"ס חח"מ וז"ש הרימותי ידי אל ה' אם אקח לא שאני עושה ח"ו נגד הדין אם אקח החזקה ושכר והטעם עי"כ הרימותי קולי ואקרא שאין אני צריך לדבר בקול שפל לירא מפניהם ועוד טעם שאקח שכר כי הרימותי בחור מעם שהפרשתי והבדלתי עצמי מכל עסקי לעסוק בצרכי צבור ע"כ הרימותי ידי ואקח. עוד י"ל כי לכאורה לא הי' צורך לקבלת הרב רק לשאול את פי חכמי ונבוני העדה אבל לדלת העם אין לחוש כי אין השגתם מעלה ומוריד אך כ"ז אם הרב לא הי' צריך רק לפעול ע"י מעשיו אבל אחרי שגם בדבריו צריך לפעול צריך שיהיו דבריו נשמעים לכל כקטן כגדול. וז"ש