לוח ארז חלק א מא

ג"כ בלשון יחיד הצדיק והפסיק באמצע בלשון רבים באנשי חסד כי כשהש"י רואה שהדור השחיתו מעשיהם נוטל צדיק א' אולי יחזרו בתשובה אבל כשלבם כבד ואינם מתעוררים מוכרח לינטל ח"ו עוד א' וזהו מתחלה הצדיק אבד רק א' וכמו שלקינו בעוה"ר זה שנה שנלקח מאתנו הרב הקדוש והטהור איש אלקים מרן אברהם יעקב מסאדגורא זצוק"ל אשר הספדנוהו אז אבל ואין איש שם על לב לא חזרנו עדיין בתשובה ע"כ ואנשי חסד נאספים לקח גם את השני הצדיק הזה אשר גוע בעונינו עתה והטעם באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק הראשון. ואפשר להמליץ ע"ז מכה אשר לא כתובה זו מיתתן של צדיקים מלבד מה שפי' בה"א כי בע"ח דינו מה"ת בזיבורית והקב"ה בשביל חובותינו שנתחייבנו נטל עידיות שהוא הצדיק מבחר אנשים והוא אשר לא כתוב בתורה י"ל ג"כ כי נסמכה מיתת מרים לפרה אדומה מה זו מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת רק לזה די בצדיק א' אבל מה שהקב"ה נוטל ממנו ב' צדיקים זהו שלא ככתוב בתורה ע"כ לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו כלומר אחרי שלקינו פעמיים בודאי החיוב עלינו לשוב בתשוב' שלימה הוא ילך מעלה מעלה אבל תהא נשמתו צרורה בצרור החיים כפי' רש"א פרק הנושא אראלים ומצוקים אחזו באה"ק נצחו אראלים את המצוקים ופי' הוא ז"ל כי ע"כ נקיט ארון הקודש דשלימות רוחו לא תבטל לא בעוה"ז ולא בעוה"ב אבל שלימות גופו שהוא דמיון אה"ק שבו מונחת התורה נצחו אראלים כמו כן אנו נאמר אף שגופו הטהור לוקח מאתנו אבל נשמתו הטהורה תהי' חופפת עלינו הוא יתפלל בעדנו ויסך עלינו בכנפי קדושתו שלא ישמע עוד קול שוד ושבר בארצנו אך טוב וחסד ירדפונו כל ימי חיינו עד כי יבא שילה ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום אמן

ויאמר ה' אל אברם כך לך מארצך במדרש זש"ה שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך שמעי בת וראי וגו' זה אברהם ושכחי עמך ובית אביך זו ע"ז שנא' האומרים לעץ אבי אתה נ' כי יש דעות מה טוב יותר לאדם אם דרך החקירה לראות ולהתבונן בעיני שכל שה' הוא האלקים או דרך הקבלה מפי השמועה יותר טוב כי דרך החקירה מסוכן הוא פן ימעדו רגלי שכלו והסכימו כי שניהם כאחד טובים ויחדיו יהיו תואמים מלמעלה יסודתם בהררי קודש התורה והאמונה יניח לו ליסוד מוסד בראשיתו ואח"כ יהין לעלות ההרה מרום השכל והתבונה אבל גם אחריתו תהי' הקבלה והאמונה שכל מה שיקשה על השכל החלש להבינו ישוב בלב תמים אל הקבלה ובצלה יחסה ויתלונן. וכמ"ש עין רואה היינו החקירה ואזן שומעת הקבלה ה' עושה גם שניהם ששתי אלה לא יפרדו ממנו ואז ילך לבטח דרכו. ובזה י"ל מארז"ל בקשו לגנוז ספר קהלת ומפ"מ לא גגזוהו מפני שתחלתו וסופו ד"ת הכוונה כי בקשו לגנוז ולמנוע דרך החקירה אשר יכונה בשם קהלת וקבוצת החכמות הבנויים על אדני שכל אדם מפני היותו דרך מסוכן אבל ראו שתחלתו וסופו ד"ת שאינו נשען על בינת חקירתו לבד רק תחלה נשען על ד"ת הקבלה וגם סופו כל מה שנלאה השכל להשיג הוא ג"כ נשען על קבלת ואמונת ד"ת באופן זה הוא דרך ישר וע"כ לא גנזוהו. ובזה י"ל מארז"ל גדולה דעה שניתנה בין שתי אותיות שנא' כי אל דעות ה' כי דעה היינו החקירה אם ישתמש האדם בה לבדה אינה טובה אבל רק אז תקרא גדולה אם היא בין ב' אותיות בין ב' שמות שתחלתו אמונת ה' וגם סופו באופן זה גדולה דעה וכאמור וביותר מי שהי' מתחלה עע"ז ובשכלו הזך הגיה חשכת ליל וזכה ליהנות מזיו שכינתו זה צריך בודאי לסמוך על הקבלה פן ח"ו ישוב ליפול אל בור ופחת אשר נמלט ממנו. ע"כ אאע"ה החוקר הקדמון כאשר השיג את האמת אז עזב דרך חקירתו והאמין בה' שהיתה אצלו הקבלה והאמונה לעיקר אף מה שלא השיג בשכלו כמו שמצינו בצווי זה