לוח ארז חלק א מ

ובמדרש אמרו אמר מ"ר מלאכיך קיימים לעולם אף אני אחי' לעולם אמר לו הקב"ה רב לך הרכה צפון לך וי"ל עפמ"ש היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי ועתה למה נמות וגו' אם יוספים אנחנו לשמוע את קול אלקינו עוד ומתנו ופי' המפרשים כי תכלית המיתה הוא ההשגה הגדולה שיוכל להשיג בשוב נפשו אל בית אבי' כנעורי' שם מלחם הקדשים תאכל ותשיג ידיעות נשגבות והשגות גבוהות כמ"ש צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה מה שא"א בהיות הנפש עדיין שוכנת בתי חומר בגוף העכור. אמנם במ"ת שזכו כל המעמד הנבחר למחזה שדי והשיגו השגות גדולות מאד ע"כ אמרה כנס"י אז ועתה למה נמות אבל אם יוספים אנחנו לשמוע עוד תוספות השגות יותר מאשר עתה אז ומתנו רוצים אנו למות. ולפ"ז י"ל שמרע"ה אשר לא קם כמוהו חשב שכבר השיג כל מה שבחוקו להשיג וע"כ לא רצה למות כמו המלאכים וז"ש אתה החלות להראות את עבדך וגו' ולמה אמות והשיבו ה' הרבה צפון לך עוד נעלם ממך שלא הי' באפשרותך להשיג בעודך בחיים חייתך ע"כ אתה צריך למות ושם תשיג עוד יותר ויותר. וזהו כוונת המדרש כד דמך ד' בון אחזי לי' י"ג נהרי אפרסמון אמר ואני אמרתי לריק יגעתי לחבל ותהו בחי כליתי כלומר אחר שהשיג השגה גדולה שאין למעלה הימנה המרומז בנהרי אפרסמון אמר עתה אני רואה ראי' אחת שכל מה שהשגתי עד עתה הי' ריק והבל נגד השגה של עכשיו. וזהו הכוונה בפ' ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כי לקח אותו אלקים דהול"ל ויהלך מה ויתהלך דקאמר אבל ידוע כי ההתפעל מורה על פעולת מתדמה שאיננו כמו שהוא נראה לעין כמו יש מתעשר ואין כל. וז"ש שכ"ז שחי חנוך הי' נראה לו שהשיג השגה היותר גדולה כאלו הלך עם אלקים בלי שום אמצעי אבל אחרי שלקח אותו אלקים והשיג שם ביתר שאת יותר מבחייו אז ראה בעיניו ואיננו שהשגתו הראשונה היא נחשבת לאין ואפס. ע"כ הצדיק משתוקק לחזות בנועם ה' ואף שקשה לנו מיתתם וסילוקם בכ"ז להם לטובה יחשב וכן פי' המפ' הפ' במשלי חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה באור פני מלך חיים אם הקב"ה מתמלא חימה ח"ו על הדור אז שולח מלאכי מות לקחת את הצדיק ממנו ואיש חכם שנסתלק מאתנו הוא יכפר על הדור. וכ"ת למה יענש הצדיק בעון הדור מה פשעו ומה חטאתו לז"א כי ניחא לי' בזה כי באור פני מלך חיים הוא יחי' שם חיים האמתיים באור פני מלך שישיג שם השגות יותר גדולות מה שנמנע ממנו עד עתה. וז"ש הקב"ה לאברהם שהוא רומז אל הצדיק כמ"ש הי חסיד הי עניו מתלמידיו של אברהם אבינו כמו כן הצדיק הקדוש שאנו עסוקין בהספדו שהי' חסיד ועניו א"ל הקב"ה אף שאמרתי לך קום התהלך כארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה כי כל הארץ הזו והמדינה וסביבותי' שלו היו תחת ממשלת קדשו וסרו למשמעתי' בכ"ז לך לך כפירש"י להנאתך ולטובתך מארצך וממולדתך ומבית אביך תעזוב את כולם ותלך אל הארץ אשר אראך לראות באור פני מלך חיים ולחזות בנועם ה' בתכלית היותר אפשרי ע"כ אמר ר' יצחק הה"ד שמעי בת וראי והטי אזנך שמעי בת הוא הצדיק כמ"ש לא זז מחבבם עד שקראם בתי שכחי עמך ובית אביך אף שהיו אדוקים בך מאוד בכ"ז אחרי שיתאו המלך יפיך כי הוא אדוניך והקב"ה רוצה להשתעשע עמו ע"כ עלה שמים ובין גדודי שרפי קודש שם משכנו ליהנות מזיו השכינה וזאת נחמתינו בעניינו שהצדיקים במיתתן קרויים חיים ובזה פי' אין מיתה בלא חטא כי מי שלא חטא והי' צדיק אצל זה לא נחשב למיתה כי יעמד חי לפני ה'. ועתה אחרי אשר אבד חסיד מן הארץ צריכים אנו ליתן אל לבנו לעורר בתשובה כי רחק ממנו מנחם שנאבד מאתנו הצדיק הזה עי"כ משיב נפשי נשיב את נפשנו לה'. והנביא ע"ה אמר הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חמד נאספים באין מכין כי מפני הרעה נאסף הצדיק פתח בלשון יחיד וסיים