לוח ארז חלק א לט

ורוה"ק צווחת ראה ה' כי הגדיל אויב כלומר תחת שעי"ז העונש יוחלש יצרנו הרע ונחזור בתשובה אדרבה ראה ה' את עניי כי ע"י חורבן ביהמ"ק וסילוקן של צדיקים הגדיל אויב הפנימי הוא השטן הוא היצה"ר כמו כן אנחנו היום יש לנו לקונן כי הגדיל אויב וגבר היצה"ר ע"י שרחק ממנו מנחם הוא הלך למנוחות ואותנו עזב לאנחות. ובאמת יפלא למה הקב"ה מסלק צדיקים קודם זמנם וכי יש נספה בלא משפט הלא ידענו כי יראת ה' תוסיף ימים כמ"ש בפרשת חיי שרה ואברהם זקן בא בימים וה' בירך את אברהם בכל ובמדרש הה"ד עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא ממי אתה למד מאברהם ע"י שנאמר בי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט זכה לזקנה הכוונה כמו שאנו רואים היום הזה יום מלאת מאה שנה להשר הטפסר גדול ליהודים מו"ה משה מונטיפיורי הי"ו שזכה לזקנה ע"י צדקתו ותום דרכו עד שהיום כל בית ישראל חוגגים את היום הזה נגילה ונשמחה בו ואל תתמהו על החפץ שאנו מחברים את יום מיתת הצדיק נ"ע ליום לידת צדיק אחר עד שנתקיים בנו וזרח השמש ובא השמש כי ארז"ל על מ"ש משה בן מאה ועשרים שנה אנכי היום היום מלאו ימי ושנותי מלמד שהקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום כי הצדיקים מתים ביום שנולדו וקשה אם היום הזה מוכן לפורענות מדוע יולדו ביום הזה והוא יום גיל ושמחה אבל באמת רק אצל אנשים שמלאו ימיהם ושנותיהם בהבל וריק יום מיתתם הוא יום תוגה ודאבון נפש אך צדיקים ישמחו יעלצו לפני אלקים עוז והדר לבושם וישחקו ליום אחרון ע"כ היום מלאו ימי שביום שמת נולד להורות שיום מיתתו איננו יום תוגה והטעם מפני שלא מלאו ימיהם בריק והבל כ"א הקב"ה הוא הממלא שנותיהם של צדיקים כל ימיהם ושנותיהם נתמלאו בדברי קדושה וטהרה. והנה הרמב"ם ז"ל כתב אשרי אדם שחתמו שנותיו מהרה וכתב זקני הגאון ח"ס זצוק"ל בהקדמה לחיו"ד מה שאנו רואים בכ"ז שהצדיקים מאריכים ימים הוא רק כדי לזכות את אחרים וזהו והותירך ה' לטובה בפרי בטנך פי' בשביל פרי בטנך. ולפ"ז י"ל שהזקנה הוא לחרפה שעדיין לא השלים א"ע ע"כ הוצרך להאריך ימים וגם י"ל שהזקנה הוא לכבוד לו שזכה לזקנה להיטיב לעולם להשיב רבים מעון ולהשלים אותם וז"ש ואברהם זקן וגו' והטעם וה' ברך את אברהם בכל שברכהו בזקנה בעבור טובת הכלל וע"ז אמר המ"ר עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא רק אז השיבה היא לתפארת ולא לקלון אם בדרך צדקה תמצא ממי אתה למד מאברהם למען אשר יצוה את בניו אחריו זכה לזקנה. וכמו כן י"ל על זה האיש משה השר הצדיק הי"ו בעבור שצדקת ה' עשה וכל דרכיו צדק וחסד שהפליא לעשות להחיות עם רב וכמה פעמים חרף נפשו בעבור עמו להציל נפשות עשוקים והי' לנו לפליטה גדולה למחי' שלחו ה' בדורנו להיות לנו מלאך מושיע בכל עת צרה וצוקה עי"כ זכה לזקנה. וכבר פירשתי לעיל מארז"ל משה מן התורה מנין שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה. והעולה משם בקוצר כי ע"י שבריתו היתה אתו החיים והשלום שעשה שלום בין יצ"ט ליצה"ר והעיקר הי' אצלו הנפש והבשר הוא רק בבחינת גם וטפל אז יראת ה' תוסיף ימים ויוכל לזכות לזקנה. ופירשתי ג"כ הפ' ואם בגבורות שמונים שנה מי שיש לו ב' גבורות היינו גבורת הגוף וגבורת הנשמה לכבוש את יצרו עי"כ יוכל להחיות עד זקנה ושיבה. אמנם כן יש לנו לתמוה מדוע כבה נר ישראל רבינו זלה"ה בלא עת זקנה הלא עוד היום גדול לא עת האסף ועל מי נטש את צאן מרעיתו אבל באמת הטעם הוא כמ"ש יקר בעיני ה' המותה לחסידיו כי תכלית חיי הצדיק הוא כדי להשיג ולידע את ה' ולהכיר גדלו ויכלתו ומדותיו הק' כמ"ש מ"ר אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה וגו' ויאמר ה' אלי רב לך