לוח ארז חלק א לה

עליהם בודאי נאמר באבוד רשעים רנה אלא שהאדם אין לו לשמוח באבוד רשעים אחרי שאיננו יודע אולי חזר בתשובה וצדיק הוא באותו שעה וז"ש בנפול אויבך אל תשמח וגו' מטעם אולי חזר בתשובה ע"י נפילה וכשלון שלו וז"ש פן יראה ה' כלומר אף שברשעתו לא ראה את ה' לנגדו ודרכו הרע הי' ישר בעיניו מ"מ בעת מפלתו פן יראה את ה' (כמו ורב יעבוד צעיר שמשפטו את צעיר וחסר מלת את שהוא סימן הפעול) ורע בעיניו שיפקחו עיניו אשר הוכו בעורון ויתבונן בעיני עצמו שהוא רע ויכיר את חטאו ושב מידיעתו ועי"כ והשיב מעליו אפו כלומר הוא בעצמו כבר השיב ע"י הכרת חטאו מעל עצמו חרון אף ה' אחרי ששב בתשובה מיראה ע"כ למה תשמח אחרי שכבר הוא צדיק בשעה זו. אבל בכ"ז יש להפליא אחרי שהבחירה ביד האדם לזכות לחיי עוה"ב או להיפך ח"ו מדוע ענוש יענש האדם ע"י ב"ד בעברו אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה שנידון עלי' בסנהדרין משפט מות או מלקות אחרי שהוא אינו רוצה לזכות לחיי עוה"ב מה לנו להכריחו בע"כ שלא ברצונו ובחירתו להטותו לטובה אשר לא ירצה בה גם יש לעורר מדוע בדורות ראשונים בימי מבול כאשר חטאו אבדו לנצח כל הדור ההוא והתורה אמרה אח"כ כי רק איש בחטאו ימותו ולא כל הדור אבל ענין הדבר הוא כי הקב"ה נוהג עם בריותיו כמורה עם תלמידיו הרכים ביותר אם כולם פקו פלילי' בילדים הקטנים לא יספיק אם יוכיח בשבטו רק איזה מהם והאחרים יראו ויקחו מוסר כי בילד נער ורך מחוסר הבנה ושכל לא יספיק זה רק צריך לייסר את כולם למען ייטיבו את דרכם אבל בילדים גדולים אשר כבר קנו מעט בינה ודעת א"צ לייסר את כולם כ"א יוציא החוצה לייסר רק אותם שמעלו ביותר והנשארים ישמעו וייראו ויקחו מוסר כן הי' העולם בכללו שאמרו עליו חז"ל שני אלפים תהו שבדורות הראשונים בעוד לא הופיע עליהם אור חכמה ומוסר לא הי' מספיק אם הי' הש"י מעניש את החוטאים היותר גדולים שמהם יקח אחרים מוסר רק הי' צריך לכלות את כולם לא כן אחר מ"ת שגדלו והצליחו ועשו פרי ודברי מוסר הכו שורש בלבם ע"כ די שאיש בחטאו היותר גדול יענש וכל ישראל ישמעו וייראו ובזה י"ל כוונת הפ' לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כלומר להמק ולכלות את כל היקום והטעם כי יצר לב האדם עתה הוא רק רע מנעוריו בשביל שהעולם עומד עדיין בימי נעוריו לא הבשילו אשכלות פרי מוסר ומעלות המדות לא כן בימים הבאים שיגדלו ויורגלו בחכמה ומוסר אז רק איש בחטאו ימות והאדמה לא תשם. וזה הי' ג"כ אות הקשת שאינו נראה רק אם השמש זורחת בצד אחד והעננים בצד אחר ל"כ בהתקדר כל פני הרקיע בעבים אז לא יראה הקשת בזה הראה להם שלעתיד לא יהי' גשם שוטף על כל הארץ שיתמו כולם רק אם גם בצד אחד יהי' ענן חשך וערפל חתולתו בצד אחר תזרח שמש צדקה וז"ש והי' בענני ענן וגו' ולא יהי' עוד מבול מים לשחת כל בשר. (ותיתי לי אחרי שאמרתי כן מצאתי שכבר קדמוני בזה כיו"ב לפרש בענין הקשת בעקדה ומהר"י אברבנאל ז"ל עי"ש.) ולפ"ז כל עוד שהדורות מוסיפים והולכים ומקננים בלבם מדות ומעלות ישרות המה דומים לתלמידים גדולים אשר לא יכם המורה בשצף קצף כ"א תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה והבן. וי"ל בזה דברי הכתוב פ' האזינו זכור ימות עולם ובמדרש שם זה דור המבול הכוונה אם תזכרו דור המבול ויהי' לפלא בעיניכם מדוע עשה ה' ככה להכרית את כולם ע"ז תשוב זכור ימות עולם כלומר שאז הי' העולם בנעוריו כעיר פרא אדם לא למד ומנו וספרו רק ימים מעת היותו על האדמה ולא חיו עוד שנים אבל בינו שנות דור ודור שלעתיד שיוסיפו הדורות שנים על הראשונים אז לא יהי' ההכרח לכלות את כולם וזהו כוונת אז"ל בשעת מ"ת באו אוה"ע אל בלעם ואמרו לו הקב"ה מביא מבול לעולם שנאמר ה' למבול