לוח ארז חלק א לג

חומרו אבל החוטא בנפשו הוא ילעג לצדיק ונבזה בעיניו וז"ש כי דבר ה' בזה שמבזה את שומרי דבר ה' אז הכרת הכרת הנפש ההיא ואין תרופה למכתה והטעם כי עונה בה בנפש ולא רק בגוף. והנה רש"י ז"ל פי' שאפילו בהמה וחי' נזקקו לשאינן מינן וחטא כזה אינו מחמת תאוה הטבעיית שהטבע מבקש תפקידו רק במינו כדרך הארץ וזה לאות שהמחשבות הנטועות בכח נפשם הן קלקלו את הגוף עד שנתהוה רע יותר ממה שהי' ע"פ הטבע וא"כ אין תקוה שיחזרו בתשובה וזהו וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה ר"ל גם הארציות הושחתה מדרכה הטבעיי והראי' כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ אחרי שדרכו על הארץ להיות נוטה אחר התאוה הטבעיית וכאן השחיתו להתאוות אף למה שאין הטבע נוטה לכך כפירש"י ליזקק לשאינו מינן ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני ואין לצפות שישובו כי לא שהנשמה נתקלקלה ע"י הגוף ותאוותיו אדרבה הנשמה שלהם היתה כ"כ מקולקלת שהנשמה השחיתה את הגוף. והנה פנים נקרא בכ"מ הנשמה וזהו כי מלאה הארץ שהוא הגוף נתמלא חמס ונתקלקל מפניהם ע"י הנשמה כנ"ל

קנים תעשה את התבה במדרש מה קנים מכפרים אף עשיית התבה תהא מכפרת עליך. י"ל הכוונה עפמ"ש במאמר ה' לנח בא אל התבה אתה וביתך כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה והוא עפמשה"ק מהר"י אברבנאל ז"ל מה שלא הציל הש"י את נח דרך נס ולא הי' צריך לעשיית התיבה וי"ל כי באמת נח לא הי' צדיק גמור כפרש"י בדורותיו ומצינו שדרשו רז"ל ע"פ ואת ערום ועריה ואראך מתבוססת בדמיך שראה הקב"ה את ישראל ערומים ממצות ונתן להם מצות פסח ומילה שבזכותם יגאלו כ"כ י"ל בנח שלא הי' ג"כ ראוי לינצל ע"כ נתן לו הש"י מצות עשיית התיבה ובזכות מצוה זו ישאר בחיים חייתו. וז"ש בא אל התיבה כלומר ואינו מציל אותך בלא תיבה ע"י נס כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה דייקא אבל בדור אחר לא היית צדיק וא"כ אינך ראוי להנצל רק בזכות מצות עשיית התיבה ובזה מבואר כוונת המדרש

כי יצר לב האדם רע מנעוריו (ד"ז אמרתי לחנוכת הבית) במס' חגיגה דרש ריב"ח מ"ד אל תאמינו ברע ואל תבטחו באלוף אל תאמינו ברע זה יצה"ר שנא' כי יצר לב האדם רע מנעוריו ואל תבטחו באלוף זה הקב"ה שנא' כי אלוף נעורי אתה אם יאמר לך יצה"ר חטא והקב"ה מוחל לך אל תאמין בו ושמא תאמר מי מעיד בי אבני ביתו וקורות ביתו של אדם מעידות בו שנא' כי אכן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה והוא תמוה מי פתי יאמין ליצה"ר בשיאמר חטא והקב"ה מוחל לך. וי"ל כי טענת יצה"ר כטענת קצת החוטאים ורוצים ללמד זכות על עצמם לומר אף כי חטאנו אבל אין אנו אשמים כי סיבת חטאינו הוא בשביל שקורצנו מחומר ומרגבי אדמה נולדנו ע"כ הוטבע בנו זוהמת התאוה ואש תבערת החומר ואומרים על הקב"ה אש שלח בעצמותי וירדנה כלומר אחרי שהוא בראנו ויצרנו מחומר עפריי מה פשענו כי נחטא ונטה אחר שרירות לבנו הנטוע מעת מולדותינו אבל באמת טענה זו אין בה מועיל כי אף שבראנו הקב"ה כעיר פרא אדם יוולד מ"מ בראתי יצה"ר בראתי לו תבלין זו תורה כי יש בידו וברשותו של אדם להוציא יקר מזולל וליתן טהור מטמא כי יש בכחו לזבוח יצרו ולעלות בתור המעלה. ובזה י"ל המסורה נחנו בני איש אחד נחנו נעבור חלוצים נחנו פשענו ומרינו כי האנשים אומרים להתנצלות חטאתם כי רבו כולנו בני איש אחד נחנו כלומר קורצנו מחומר מאנוש אנוש עפר ורגבי אדמה ואיך לא נחטא אבל באמת ז"א כי נחנו נעבור חלוצים הקב"ה מסר לנו כלי זיין בהם נעבור חלוצים למשול ולרדות בתאוותינו ואם אנו לא נלחום בהם עד רדתם לא נוכל לייחס הסבה להש"י כ"א לנו ורק נחנו פשענו ומרינו והמופת ע"ז שהאדם לא יוכרח לעמוד על מצבו הראשון