לוח ארז חלק א לב

לגזור עליו במשפט צדק שהוא תם וישר וירא אלקים כי עוד לא ידענו בטח זה האיש מה הי' לו אחרי שכל אשר רק בשם ישראל יכונה הי' מן ההכרח לו עכ"פ להראות בפומבי שהוא מחזיק בדתו שאל"כ יזרוהו הלאה ויהי' ללעג ולקלס לחרפה ולבזה צא טמא יאמרו לו ע"כ אף אם הי' ח"ו שבע תועבות בלבו הי' מוכרח לעין כל לעשות כדת משה וישראל לבל יחרפוהו ויגדפוהו ע"כ רק מי שעבד את ה' גם במסתרים במקום שאין רואים זה הי' בבירור תוכו כברו נקי וטהור כמ"ש לקמן (פ' תולדות) על מארז"ל אין לך מי שכיבד את המצות יותר מיעקב אע"ה שנא' ויעקב איש תם יושב אהלים עיי"ש לא כן בדורינו בעוה"ר אשר החוטאים המורדים והפושעים לא יבושו מפני כל ולא יכלמו אדרבה קרו למינא ואפקורוס מכבדותא כי יקחו כבוד בראש כל חוצות יאמרו להם שהם נאורים ואור חדש אור הדעת והחכמה עליהם תאיר ביתר שאת ויתר עוז בימים האלה אשר נתקיים בעוה"ר הצדיק אבד ואין איש שם על לב כלומר שאין איש אשר ישים מכסה וחיפוי לכסות את לבו הזונה מאחרי ה' כי בוש לא יבוש בימים האלה אשר הירא שמים המחזיק מעוזו בתורת אל חי לא ינחל כבוד רק קלון ולעג ע"כ מי שעושה מצוה בפרהסיא ולא יבוש מפני המלעיגים כבר מראה בזה צדקתו ישרו ותום דרכו ע"כ בימים הראשונים הטובים מאלה לא הי' מועיל אם בשפתים כבדו את ה' כי אולי את עצמם רצו לכבד אחרי שיראת ה' היתה לצבי תפארת אל האדם רק הי' צריך לעבוד את ה' בכל לבבו למען יהי נועם ה' עליו משא"כ בזמנינו אף אם רק בדברים נעבוד את ה' אף שאין זו עבודה תמה כראוי ונכון מ"מ לא יבזה הקב"ה גם את זה אשר בשפתיו יכבדהו אחרי שבודאי כוונתו לשמים ולא לכבוד עצמו הוא דורש כי עשיית המצות בזמננו לא לכבוד ולתפארת כ"א ללעג ולקלס בעוה"ר. וז"ש קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אף בדברים בעלמא אם תשובו המקום ירחם עליכם לקבל אתכם כי תאמרו אליו שלעת כזאת עשיית העון לא לחרפה בעיני הבריות כ"א אדרבה כל תשא עון פעולת העון תנשא ותנטל בזמן הזה את כל הפושעים והמורדים ע"כ עתה אחרי שעשיית המצות לאי כבוד יחשב והורם העטרה מעושי המצות ע"כ קח טוב גם את זה תקח לטוב אם גם רק נשלמה פרים בשפתינו. והנה בנין התפעל מורה על דבר מדומה ונראה לעין שאינו באמת כ"כ כמו שנראה כמו יש מתעשר ואין כל יש מתרושש וכדומה וז"ש כל כך היו רעים וחטאים לה' בדורו של נח עד שאיש צדיק תמים הי' נחשב בדור הרע ההוא אם רק למראית העין התהלך את האלקים אף שבלבו רחק מהש"י

אלה תולדות נח. י"ל כי הבנים שמוליד האדם אחרי שלא הולידם כ"א ע"י הש"י שנתן כן בטבעו לא נקראו בניו בעצם רק כשמלמדם תורה ומדריכם בדרך טוב אז הם באמת בניו ע"ד כל המלמד בן חבירו תורה כאלו ילדו וז"ש אלה האמורים להלן הם באמת תולדות נח ועל שמו יקראו בעצם והטעם כי איש צדיק תמים הי' בדורותיו והדריכם בדרך ילכו א"כ שפיר י"ל עליו ויולד נח דייקא ג' בנים

וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ וגו' כי מלאה הארץ המם מפניהם י"ל עפמ"ש לפרש פ' כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה כי כשאדם חוטא רק בגופו מתגבורת טבע תאותו יש תקוה אחרי שנפשו עודנה טהורה ורק עכירות גופו בעוכריו שלעת זקנה בהתקרר אש תאותו ישוב ורפא לו אבל החוטא בנפשו שנפשו מלאה גילולי מינות ושרץ במוחו ר"ל אז אין תרופה למכתו והמבחן לדעת אם חוטא בגופו או גם בנפשו הוא כן שהחוטא רק בגופו שאינו יכול לעצור בעד תאות חומרו אז בראותו יראי ה' המושלים ביצרם יכבדם ויקנא בהם מי יתן שיהי' גם לו כח למשול על